היעילות בשימור דם טבורי

לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום
 
  • היעילות בשימור דם טבורי
    אושרת
    09/11/2007

    אני בחודש השישי להריון ואני שוקלת לבצע שימור דם טבורי אך קודם לכן יש לי מספר שאלות
    (מצטערת אם תהינה חזרות על שאלות שכבר נשאלו).

    1) הבנתי מפורומים מסויימים שיש נטיה לתאי הגזע להישאב חזרה למחזור הדם של העובר אם לא מהדקים את חבל הטבור מהר:האם אין סיבה לכך שזה קורה כלומר האם אין יתרון לעובר בכך הוא מקבל תאים אילו או שזה דם שכלל לא מגיע לעובר?

    2) האם נכון שלא ניתן להשתמש בדם הטבורי לילוד עצמו במקרה של מחלות ממאירות כיוון שהתאים כבר מכילים בהם מוטציות גנטיות שגרמו למחלה .ואם ניתן להשתמש במקרה זה רק מילוד בריא לבן משפחה חולה אז איפה היתרון בסיכויי הדחייה הנמוכים (יחסית לתאי גזע שהופקו ממוח עצם)?

    3)האם אני מבינה נכון שאם סיכויי ההצלחה במחלות ממאירות הם רק עד 45 ק"ג (כלומר לילדים) זה אומר ששימור ל40 שנים טוב רק למחלות אחרות כמו שיקום שריר הלב וכד'?

    4)נאמר פה שהכמות הנאספת תלויה גם במיומנות המיילדת האם יש העדפה ללידה בבתי חולים מסויימים בשל כך?

    אשמח לתשובות בנושא תודה.

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    היעילות בשימור דם טבורי

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • יעילות השימוש בדם הטבורי.

    מיקי שחם
    09/11/2007

    אושרת שלום,

    אענה בשמחה ואיחולי להריון קל ונעים!

    1. נושא השהיית חיתוך חבל הטבור הינו עתיק יומין ושנוי במחלוקת ומומלץ בהתלהבות רבה על ידי תומכות לידה/דולות, אשר כידוע אינן נשות רפואה....
    הטענה של התומכים היא כי אז - הסיכוי לחוסר ברזל נמוך יותר כאשר ממתינים 2-3 דקות לאחר לידת התינוק, בטרם חותכים את החבל.
    אלא שהסיכוי לחוסר ברזל הינו ממילא נמוך למדי וגם בהיותו קיים - הטיפול בו פשוט ובעל הצלחה מהירה ומלאה.
    מאידך - שיהוי החיתוך עלול לגרום לבעיות רפואיות אמיתיות שונות, כך שרב השלילי על החיובי.
    ובחיי המעשה, בכל בתי החולים בארץ ובעול נחתך החבל שניות לאחר הלידה.

    2. סרטן אינה בהכרח מחלה גנטית/תורשתית ובד"כ אינה כזו ולכן יכולה להתפרץ בכל שלב של החיים ואין הכרח שהילד נשא את הגנים עם לידתו. נכון הדבר, עם זאת, כי רוב ההשתלות שנעשו עד היום בעולם, נעשו לאחים/אחיות של התינוק (שהדם הטבורי שנאסף היה שלו) ולאו דווקא לתינוק עצמו. היו אף מקרים שרופאים המליצו לאישה להיכנס להריון יזום, על מנת לאסוף את הדם הטבורי של התינוק, להצלת חיי ילד גדול שחלה.

    3. בתשובה בשורה "טובה" ובשורה "רעה".

    א'. נכון להיום הכמויות שנאספות, גם בארץ וגם בכל הבנקים בחו"ל - הן הפרטיים והן הציבוריים, מתאימות להשתלות המטולוגיות (השתלות לשיקום מערכת הדם אחרי קריסתה במחלות סרטניות, חיסוניות או גנטיות מסויימות) למושתל במשקל עד 36 ק"ג (זה הנתון העכשווי, אשר אף נידון לאחרונה בכנס בינלאומי. הממוצע ירד מ- 45 ק"ג בעבר, על מנת לשפר את סיכויי ההשתלה הנמוכים גם כך).
    להשתלות לא המטולוגיות עתידיות (שיקום שריר לב אחרי התקף לב, תאי עצב, תאי לבלב ועו') - הכמות הנדרשת קטנה ומנת הדם הטבורי הממוצעת - די בה והותר.

    ב'. עקב הכמות הקטנה יחסית שמצליחים לאסוף, מרבית ההשתלות של תאי גזע טבוריים הן לילדים, בעוד המבוגרים נאלצים להדרש להשתלת תאי גזע ממוח עצם הנחותים וגם זאת רק אם נמצא תורם מתאים (הסיכוי כ- 40% בלבד).
    הסיבה לכמות הנמוכה הנאספת - השיטה הנהוגה בעולם, שהינה מוגבלת ובעייתית, בלשון המעטה, והתלוייה גם לא מעט במיומנות המיילדת האוספת את הדם לאחר הלידה.

    הפתרון לבעייה - פריצת דרך עולמית, פותח ע"י חברה ישראלית בשם סיטוג'ן (חברה אחות של ביוקורד, בשותפות עם קבוצת רד-בינת והמדען הראשי של משרד התעשיה) והפיתוח צפוי להכנס לשימוש בארץ (בביוקורד בלבד) ברבעון השני של 2008 ולאחר מכן בעולם כולו, הרחבה באתר חברת סיטוג'ן.[a href='http://www.situgen.com' id='link'][/a].

    4. אכן, בשיטה הישנה - למיומנות המיילדת השפעה מכרעת על הכמות הנאספת. ההבחנה אינה ניתנת לביצוע בחתך של בית חולים, היות שבכל בית חולים יש מיילדות מיומנות יותר באיסוף ויש מיומנות פחות.
    אגב, באיסוף באמצעות הסיטוג'ן - אין תלות במיומנות האוספת...

    להשתמע!

    מיקי.

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום


שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו