מחלה כרונית לא ידועה. בעיה קשה.

אכן נשמע מתסכל ביותר! האם מיצית את כל הבדיקות כולל נוירולוגים, ראומטולוגים, וכו?
ומה קרה לפני ארבע שנים כשהכל התחיל?
אגב- גם מחלות פסיכוסומטיות יכולות להפריע מאד לתפקוד ולגרום כאבים קשים. התחושות שלך אמיתיות בלי קשר למקור שלהן!
מאד ממליצה ללכת לטיפול לא רק בשל האפשרת שמדובר מקור פסיכוגני לסמפטומים אלא גם בכדי להתמודד עם המצוקה שנלווית להם, עם קשיי התפקוד שאת מתארת ועם הקשר עם ההורים.
גם אם מדובר בגורם פיזי לא ידוע- כעת צריך ךעזור להתמודד גם עם חוסר הוודאות הבלתי נסבל שאת מתארת!
בהצלחה!
נעה!

לא עשיתי את כל הבדיקות, כי הרופאים לא נותנים לי. הם בטוחים בדעתם שזה חרדה ודכאון ולא מסכימים לשמוע משהו אחר. הרבה מהתסכול שלי נובע מזה שניסיתי גם המון שיטות של רפואה משלימה, שאליה בד"כ ממליצים אחרי שקונבנציונלית לא עוזרת, וזה לא עזר בכלל.
העניין הוא שאני בכלל לא מרגישה שמיצתי את הרפואה הקונבנציונלית. אני בטוחה שיש משהו ולא מוצאים.לא הגיוני שבנאדם ירגיש כלכך רע בלי סיבה.

אני מסה לחשוב לפעמים איפה עובר הקו, שבו אני גורמת לעצמי סבל ולא המחלה. אני לא בטוחה שיש קו כזה. אני לא מבינה איך אני לא יכולה להיות בדכאון כשהמצב הפיזי שלי מאמלל אותי ולא נותן לי לתפקד. וגם אם אני אלך לפסיכולוג, איך לדעתך הוא יכול לעזור לי?

שלום אלה,
אין לי מושג ממה את סובלת (הייתי שמחה לתת לך פתרון בזה, אך אין לי...) אבל רציתי לומר לך שגם אני חולה במחלה כרונית ובמשך שנים רבות לא היתה לי אבחנה, והלכתי מרופא לרופא ושמעתי שיש לי בעיות נפשיות. בסופו של דבר, אחרי שנים ארוכות של תסכול וסבל, גיליתי מה יש לי וכיום אני עדיין חולה, אך יש לי בתיק מכתב מפרופסור שמסביר מה יש לי ואני יכולה לענות לרופאים שאומרים שאני פסיכית! יש לי הוכחה שמשהו פיזי לא בסדר. לכן רציתי לומר לך שאם את יודעת בלב שמשהו לא בסדר, שאת חולה, סמכי על עצמך. את מכירה את הגוף שלך טוב יותר מכולם. אני מקווה שתגלי בקרוב מה הבעיה ותמצאי לה פתרון. אני יודעת מניסיון עד כמה מתסכל לחיות עם מחלה כרונית, על אחת כמה וכמה עם מחלה לא מאובחנת, וטיפול נפשי בהחלט יכול לעזור בהתמודדות עם התסכול הבלתי נמנע. האמיני בעצמך, ואל תוותרי! המשיכי לחפש רופאים שיעזרו לך. אני מקווה שהמצב ישתפר בקרוב.

אשמח אם תתני לי את כתובת המייל שלך. הייתי רוצה לשאול אותך כמה שאלות בנושא