הפרעת קשב

שלום,
אני בת 23 ולאחרונה מגלה קושי רב מאוד בריכוז, הקשבה, ו"שייכות לעולם". אני מוצאת את עצמי בוהה בלי סוף ושוקעת בכל מה שהוא לא הדבר שבו צריך להתרכז.
אני לומדת כרגע למבחן חשוב מאוד, וכשאני מנסה להתרכז (באמת בכל כוחי), אני נתקלת במחשבות אסוציאטיביות בלתי פוסקות, רגליים (שתיהן) רועדות, חוסר תשומת לב למה שבאמת עליי להתרכז בו, אימפולסיביות בסימון תשובות וכיוצ''ב. אני מסיימת יום למידה בכאבי ראש מתמשכים בגלל המאמץ הבלתי פוסק בלנסות לשמור על איזון.
אני יודעת שאין הדבר נובע מהעדר מוטיביציה, בגלל שאני מאוד מאוד רוצה להצליח אבל מרגישה שיש מחסום שאינו בשליטתי.

אני חשה כי הדבר מוביל אותי לדמיון מאוד מפותח וליצירתיות שאיננה רגילה,
אבל מאידך, גם מתגלה כקושי בתקשורת עם אנשים. קשה לי מאוד לעקוב אחר הנאמר, להגיב בצורה ראציונאלית בלי "לאבד" את ההקשר ואת הנושא, ואני מצטיירת כמאוד מוזרה.
אני מרגישה שאני מלאה בכל כך הרבה מידע ודברים ושלא קיים "מסנן" שעוזר לי להפריד את מה שרלוונטי לשימוש כעת, מה באמת צריך להיקלט ברגע זה ומה אפשר להשאיר מאחור.

על כן, ביצעתי אבחון טובה, והתוצאות אכן יצאו נמוכות מאוד. וממש לא מתקרבות לאזור "הנורמה".
נטלתי ריטלין (10 מ''ג) וביצעתי את האבחון שנית, ולא היו תוצאות כלל, אפילו לא שיפור מינימלי.

כאשר נטלתי את התרופה חשתי מעט רוגע וקצת יותר מתינות במחשבות, אך מבחן התוצאה הוכיח שכימית לא היה שיפור. (קשה לי להאמין שהתרופה שימשה בשבילי כגורם פסיכולוגי בלבד, כיוון שכן הייתה השפעה בתחושה).
השאלה היא, האם זה עניין של מינון (ריטלין במינון גבוה יותר, או קונצירטה) שיסייעו לי לעלות על דרך "הישר" ולתפקד באופן נורמטיבי, שלוו ומרוכז?

והאם הדבר באמת נשמע כמתאר הפרעת קשב (מבלי להתייחס לאבחון)?

תודה רבה.