שיפור איכות החיים של אוכלוסיית ADHD

השאלה מופנית לבעלי המקצוע בתחום. תנאי מוקדם והכרחי לשיפור איכות החיים של אוכלוסיית ה- ADHD ולשיפור השתלבותם בחברה (עבודה + משפחה וכו) הינו איתור ראשוני של אותו ייחוד - שייש לו גם יתרונות בסיטואציות מסוימות במידה ואכן אתה מודה לתסמינים ומטפל בהם .האפשרות אכן לבטא את אותו יתרון יחסי שלך כ-ADHD : קרי : יצירתיות, אינטואיציה טובה ,כח רב , חריצות ועוד (במיוחד אצל מבוגרים ששרדו) מחייב בדיקה ואיתור מוקדם של הפרעת הקשב וזאת על מנת לנתב אותם למסלול ולדרך חיים שבה הם והחברה יפיקו את המירב. היות וההנחה הבסיסית שמדובר בנכות - כמו קוצר ראייה ,אנ י סבור שהפתרון אמור להיות באפיקים דומים . נשאלת השאלה האם נעשה ניסיון ליצור רגולציה שבה בצמתי החלטה קריתיים של האדם תערך בדיקת טובה ,מובנית בתוך מערכת הבדיקות הכוללת לבחינת הנושא. הצמתים האופציונאלים הם: - בכניסה למערכת החינוך. - בתהליך הגיוס - בכניסה לאוניברסיטה - במכוני ההשמה. אני סבור שאמורה להיות שקיפות מוחלטת בנושא-ושניתן להתמודד עם הסטיגמה בתהליך של חינוך חברתי והצפת הנושא ולא הסתרתו - בסופו של דבר הסתרת הנושא יוצרת את הבעיתיות והסבל של אותה אוכלוסיהה. - יש לזכור כי מדובר ב10% בממוצע של האוכלוסיה שחלקה אינו מפיק את הפוטנציאל שבו עד לאיתור ה- ADHD.לעיתים אי אתור הפרעת הקשב מביא את חלק מאנשי המקצוע בתחום לייחס לאותו אדם אבחון אישיותי לא רלבניטי שעשוי אם השנים להופכו לכזה, מעיין נבואה שמגשימה את עצמה. אני מוכן להתגייס לנושא.(אני בן 49 ואובחנתי לפני חודש ).