האם יש צורך לקחת את הילד לאבחון?

בני בן השבע הינו ילד חכם, אינטלגנטי ובוגר לגילו.
בבית ישנם מקרים של איבוד הדיסטנס המסויים שבין הורים לילדים, דיבור תקיף ומתחצף מצידו, וכמו כן לוקח לו זמן רב לבצע מטלות כמו החלפת בגדים, סידור החדר וכדומה (אין לו שום מגבלה פיזית!)
בכיתה המורה טוען שהילד מאבד מהר את הריכוז (מלבד מאשר במקרים שהחומר הנלמד מעניין אותו מאד) מפריע לחברים, משמיע קולות ורוצה לקום כל הזמן מהמקום.
עלי לציין שהוא לא אוהב כל כך לקרוא, אבל כשיש לו ספר מעניין כמו אינציקלופידיה, למשל, הוא יכול לשבת שעה ולקרוא. גם במשחקים שהוא אוהב הוא שקוע שעות.
הוא ילד מסודר ופדנטי, לא מתפרע או הורס חפצים.
המורה מבקש שניקח אותו לאבחון הפרעות קשב וריכוז.
האם, לאור מה שכתבתי כאן, יש באמת מקום לעשות זאת?
או שאולי ייתכן שהוא סובל מבעיה אחרת?
הוא טופל לפני כשנתיים בריפוי בעיסוק עקב חולשה של חגורת הכתפיים, והמטפלת אהבה אותו מאד ואמרה שלדעתה הוא בסדר גמור.
אשמח מאד לשמוע את חוות דעתכם המקצועית!
תודה רבה!