למרות שהגבתי גם בשרשור עם יוני,

פותחת גם הודעה חדשה כדי שאדע שהמסר אכן יופיע.... אז אני עושה גזור הדבק מההודעה שלמטה. שנה טובה לכולכם. ליאת.

זה בדיוק המקום 'להידחף' כדי להודות לכם, ולא אכפת לי מה יחשוב יוני או דפנה או סיינטולוג (או בעל קרדיט אחר). יש דעות לכאן ולכאן והנה אני מבליחה לאחר שהייתי פאסיבית בפורום הזה בעת האחרונה.
אני אם לילד שסובל מהפרעת קשב וריכוז משולבת, מטופל בריטלין לאחר שנתיים של סבל בהם העברנו אותו אני ואביו, ללא היכולת לראות, כי לא יהיה מנוס למעשות שימוש בתרופה זו, שהצילה אותו מעצמו . כמה סבל הוא עבר וכמה סבלנו אנחנו. והכל לחינם. תודה לאל שהבנו.
לפני שנתיים קיבלנו את הבן האהוב שלנו בחזרה. החל מכיתה א' אז הוא אובחן, שינסנו מותניים וכיתתנו רגליים והלכנו לכל מי שרק היה מוכן לספר לנו שיש דרכים אחרות. ניסינו טיפולים הומופאתיים ואלרנטיביים אחרים, וללא הועיל. אני המון קוראת על הנושא ונכנסת הרבה לפורומים ולא רק לפורום הזה, לרוב פאסיבית אבל נהנית מכל רגע ולומדת כל כך הרבה. כמו תמיד אני לוקחת רק את מה שטוב לי ועוברת הלאה, לא תמיד מסכימה עם כל דבר, אבל מוצאת ודולה לי את מה שטוב ו'מדבר' אליי בקשר לילד הפרטי שלי. את הפורום הזה גיליתי לאחרונה אבל למדתי ממנו הרבה. דיי הזעזעתי לראות את ההתנגחות שהביא כאן יוני כי אם כבר מדברים על מינונים אז יוני, הגזמת. מה שלא טוב לך או לבנך, אם אתה בכלל אב לילד שסובל מהפרעה, או סתם סיינטולוג כפי שזה נראה גם לי- הריי שכך או כך נראה כי עברת את המשוכה בה אמור כל אדם לעצור ולומר לעצמו 'אוקיי השמעתי, התבטאתי, סלאמת'. חבל.
ובנשימה חדשה ורעננה לקראת השנה החדשה אני מוצאת זה לגמריי זה הזמן והמקום להגיד תודה לכם על הכל. אתם עושים עבודת קודש ולכן החלטתי לצאת לרגע מהעמדה הפאסיבית הדווקנית שלי, ולעודד ולהודות ולאחל שנה נפלאה. תודה.