בן 7

שלום רב,
בני בן שבע, התחיל כיתה ב' (מהקטנים בשכבה).
לפי מבחן קרני שערכנו לו (בכניסה לחוג מסוים שדרש זאת), הוא מחונן.
בנוסף, הוא קורא שוטף מגיל מאד צעיר, בחשבון פותר חוברות מתקדמות לגילו וציוניו בשנה שעברה היו כולם מעל 90.
א-ב-ל... אני מרגישה שדווקא דברים קלים (כביכול), מאד קשים לו.
לדוגמא - כשצריך להעתיק מהלוח או ממחברת הוא חולם. אני יכולה להכנס לחדר להעיר לו, לראות שהוא מתחיל לכתוב, ואז לחזור לחדר אחרי 5 דקות ולראות שהספיק לכתוב עוד 2 אותיות לפני שהתחיל שוב לחלום.
דוגמא נוספת - למרות שאני מתקנת לו שגיאות כתיב, דקה אחרי התיקון הוא יכתוב שוב עם אותה השגיאה.
ועוד דוגמא, היו ימים שחזר מבית ספר עם מחברות וחוברות ריקות לגמרי (כי התעסק בדברים אחרים בזמן השעור). דבר שדרש ממני לשבת איתו מס' שעות להשלים אחר הצהריים.
אני מתלבטת אם לפנות לאבחון ואם כן, לאיזה.
מצד אחד – אין ספק שהילד מסתדר (כרגע... ובעזרתי).
מצד שני – קשה לי מאד שאני צריכה להיות צמודה אליו ולהעיר לו כל הזמן "תפסיק לחלום". הוא מאד רוצה להגיע עם שעורים מוכנים לבי"ס, ואם אני לא צמודה אליו ומעירה לו, הוא יכול להמשיך לחלום גם עד הערב.
אשמח להמלצתך באם כדאי לפנות לאבחון או בדיקה כלשהי או לחכות ש"יעבור עם הגיל".
בתודה מראש (וסליחה על אורך המלל...)
אושרת