העברתי הנחיות לביה"ס וקיבלתי בראש!

שלום לך!

מסובך לענות על שאלה כזו כי צריך לשמוע את שני הצדדים ואני לא חשוב שאני בעמדת "הבורר".....


בכל אופן אין ספק שתשובה בסגנון "תשברי את הראש לבד" מהווה משום חוסר נימוס ויוצר תגובה לא חיובית בקרב הצוות החינוכי.

סך כל ליועצת יש כוונות טובות וטובתו של הילד מצדיקה שיתוף פעולה סבלני שלך עם הצוות ויתכן והדרך הנכונה היא לא לכתוב מכתבים אלא לקיים דיאלוג עם המורות ולטכס עצה באיזה דרך עליכם לנקוט.

בברכה,
דר' עדי אדר

בסך הכל כולנו רוצים רק טוב לילדים שלנו...הוא עשה לי טרור במשך שנתיים ולכן יכול להיות שאני מגיב מעט מהר מידי...וקשה מידי להערות של מורות...אני לא כועס על היועצת שדחתה את כל העיצות שלי אבל מפריע לי שהיא הציגה את זה כאילו אני "מזמין" את ההתנהגות שלו כדי שיהיה לי במה להתעסק {סוג של מינכהאוזן באמצעות שליח}
יכול להיות שהיא חשה כאילו אני מכתיב לה מה לעשות ממקום שבא ללמד אותה אבל זו ממש לא היתה הכוונה! היא פשוט לא נגישה להורים ומבחינתה הילד במקום הראשון-זה בסדר אבל אתה לא יכול לעזור לילד ממקום של הזדהות {זה מה שאמרתי לה בשיחה} ולהתעלם מהתסכול של ההורים וגרוע מכך-להתעלם מהעברה נגדית שהיא ניקלעה אליה איתי...
ברור שאני לא אומר "תשברי את הראש לבד" למורה שתתלונן אך איך לדעתך אני מרגיש עכשיו?
אתה לא חושב שנעלבתי מהאשמה איומה שכזו? הרי יש לי שתי בנות נוספות מחוננות!
האם זה הוגן לומר דוקא לי שאני מזמין את הקריזות שלו בגלל צורך אישי שלי? מה,אני חולה נפש?

שלום לך!

אני מבין את המועקה אשר אתה חש - קשה לי כמובן לשפוט "מי צודק?..." כי יתכן מאוד שזוית הראיה של הצוות החינוכי שונה משלך.

מה שנראה לי חשוב כיום זה להגיע ליעוץ מסודר של איש מקצוע - חשוב מאוד יעוץ משפחתי . אמירה של "טרור במשך שנתיים" היא אמירה קשההומחייבת טיפול משפחתי1

איני משים עצמי לסניגור של היועצת אך אני לא משוכנע כי היא התכוונה למה שאתה כותב. בכל אופן אם אכן אתה חש כי אין לך אוזן קשב עוד יותר מתחזק הצורך בפגישות מסודרות ועקביות עם פסיכולוג המומחה בתחום הפרע ת קשב וריכוז.


בברכה,
דר' עדי אדר