השימוטו

מרי שלום,

האם בלוטת התריס שלך מתפקדת כעת, ולו באופן חלקי, או שהיא נהרסה כליל?

בברכה,

אני מניחה שהיא מתפקדת מעט, אבל הולכת ונהרסת.
בהנחה שנותר תפקוד מסויים שלה, ניתן לעשות משהו?

כנראה שכן.
בטיפול הומיאפתי מוצלח ניתן יהיה למנוע הרס נוסף של הבלוטה ובחלק מן המקרים ייתכן אפילו שיפור בתיפקוד שלה.
הטיפול ההומיאופתי חשוב גם מעבר לנושא הספציפי של הבלוטה, הטיפול יכול לעזור גם בבעיות אחרות שאינם קשורות לבלוטה ולהעלות את רמת הבריאות באופן כללי.
בברכה,

בכמה מקורות באינטרנט קראתי שהומאופתיה לא יכולה לסייע במחלות אוטואימוניות. ויש מקורות שטוענים בדיוק להיפך. אני תוהה אם אפשר לשנות באמצעות הומאופתיה תגובה כזו של הגוף.

מרי שלום,

חלק מהמחלות האוטו-אימוניות לא ניתנות לריפוי והמטרה היחידה של הטיפול ההומאופתי, ולמעשה כל טיפול אחר, היא לעצור את ההידרדרות. במקרה שלך לדוגמא זה יכול להיות שמירה על תיפקוד נמוך של הבלוטה. האם זה נחשב עזרה למטופל? כן, אבל אין כאן ריפוי במובן של השבת הבריאות, השבת המצב לקדמותו ואולי לזה הכוונה שלך.

באופן כללי סיכויי ההצלחה של הטיפול ההומאופתי נגזרים מהמחלה ומהחולה. ככל שהמחלה קשה יותר והחולה חלש יותר הטיפול יהיה ממושך יותר וההישגים צנועים יותר (אבל שוב, הטיפול יכול לעזור גם במצבים אלו).

מאידן, ככל שלחולה יש יותר כוחות ככה ניתן להפנות אותם לכיוון של ריפוי וישנם מקרים מתועדים אפילו של סרטן ומחלות דומות שטופלו בהצלחה בהומאופתיה כאשר הן היו בשלב ראשוני והמטופל יחסית במצב טוב.

ברוב המקרים השם של המחלה מהווה אינדיקציה ראשונית וחלקית בלבד ולא ניתן להעריך על סמך מידע זה את סיכויי הצלחת הטיפול.

בהצלחה,

אני די נואשת בנושא הזה של המחלה כי אומנם "ישנן צרות גדולות יותר". אבל למרות הטיפול באלטרוקסין אני לא מאה אחוז במיטבי. ואני עוד צעירה יחסית כיום, אז אני שואלת את עצמי מה יהיה בעוד 10 שנים למשל.

תודה בכל אופן וחג שמח