תרומת ביצית

שלום רב,

הסבה הנפוצה להפניית מטופלות לתרומת ביצית היא תגובה שחלתית מופחתת עד לא קיימת. עם עליית הגיל, מאגר הביציות אצל אשה יורד במספרו ובאיכותו, דבר המביא לירידה דרסטית ביכולת להרות מעל גיל 40 (בממוצע- לכל אשה זה מעט שונה). הפתרון הוא הריון בעזרת תרומת ביצית.

בהצלחה,

ברשותך, שאלה נוספת - האם נהוג להמליץ לאישה בת 40.4 ולהפנותה לתרומת ביצית כאשר ערכי ה- LH וה- FSH שלה תקינים לחלוטין, כמו גם - הרזרבה השחלתית שלה גבוהה למדיי?
תודה, רונית

רונית שלום,

ככלל, התגובה השחלתית פוחתת עם הגיל, בודאי לאחר גיל 40.
ספציפית לכל אשה, יש להתרשם מכלל התמונה, כולל תגובה לטיפול קודם, מדדים הורמונליים כמו FSH ו- AMH וכו'.
יש להיוועץ ברופא שמכיר את המטופלת.

בהצלחה,

אם הבנתי נכון את דבריך, למעשה - אם ערכי ה- LH וה- FSH תקינים ובמסגרת הנורמה וה- AMH שלי גבוהה למדיי (על פי כל הפרמטרים - גיל ומצב בריאותי), אזי - אני יכולה להיות רגועה בשלב זה ולא להטריד את מוחי באופרציות ובהזדקקות לתרומת ביצית? ואני כמובן מדגישה "בשלב זה"?
שאלה נוספת ברשותך - האם ישנם מצבים בהם מדכאים שונים (צטרוטייד ודקפפטיל למשל) משפיעים באופן שונה. כלומר - האם יכול להיות שדקפפטיל למשל מאוד מדכא בעוד שצטרוטייד פחות ולכן קצב צמיחת הזקיקים, הכמות שלהם וההתפתחות שלהם מן הסתם מושפעים מכך? האם הצטרוטייד והדקפפטיל ניתנים במינונים שונים כפי שניתנים הגונדוטרופינים? האם לכל החומרים הללו (המדכאים והגונדוטרופינים) השפעה על איכות הביציות ובמידה שכן - מהי?
מתנצלת על היקף השאלות. פשוט מאוד מוטרדת ובלחץ מכל התהליך והמצב.
תודה ושבוע טוב, רונית

אם במשפחה (קירבה ראשונה) סרטן שד ממאיר, האם יש לכך השלכות על טיפולי הפוריות (בחירת הפרוטוקול, הרכב הפרוטוקול, מינוני הזריקות וכו')?

ההכנה לתרומת ביצית אינה כרוכה בזריקות ממילא, בדר״כ.
בנוסף, הקשר בין תרופות פיריון לסרטן השד מעולם לא הוכח חד משמעית כך
שאין מקום לדאגה בטיפול שאינו כרוך במינונים גבוהים של אסטרוגן.
כל טוב,