ולקטע הפרקטי...

שאלה קצת תמימה, לא?, ברור שיש הבדל (ולא מבוטל), גם בקבלה למקומות עבודה וגם בשכר.
אמא שלי בוגרת לסלי מלפני 24 שנה (ואני מתכוונת להתחיל גם ללמוד שם), והיום היא גם מתקדמת מקצועית, גם סיימה פסיכותרפיה וגם מרוויחה הרבה הרבה יותר מקולגות שלה בוגרי תעודה (שאגב, הרבה מהם עובדים במשרות משרד החינוך).
וחוצמזה, לא שמעת על החוק שהולך לצאת, הוא בפירוש מבקש תואר שני. למה לקחת סיכון?

מבחינת ההשתלבות בעבודה

במיוחד בהשתלבות בשוק העבודה..

הרי התואר השני בלסלי הוא תואר שני טיפולי ונראה לי שהוא ממוקם קצת מעל לימודי תעודה(מבחינת יוקרה )

מה גם שאחרי תואר שני אפשר להשתלם בפסיכותרפיה וכך לשלב את זה בטיפול

וכן... בגלל שהחוק לא ממש ברור (ישנם כאלה שאומרים שבעתיד כנראה ידרש תואר שני) לא הייתי לוקחת סיכון שאצתרך בעתיד לעשות השלמות..
נראה לי חבל

המינוס היחיד לתואר בלסלי הוא השכר הלימוד המאוד גבוה

אולי בחוק על הנייר לא מבקשים תואר שני אבל כל מקום עבודה עושה את השיקולים הפנימיים שלו.
אז אם יעמוד מול המעסיק
1 מטפל בהבעה בעל תעודה
2 מטפל בהבעה בעל תואר שני

שנהם רק סיימו ללמוד אז לשנהם נקודת התחלה של אין ניסיון

את מי איקח המעסיק?
(ניחוש אחד)

אין שום הבדל בקבלה לעבודה - שני המקומות הם נחשבים מבחינת רמת ההכנה לעבודה

יש הבדל
כי שיש למשל הבדל בין תעודת טכנאי מחשביםו למודי תואר מדעי המחשב.

כך גם לדעתי יש הבדל בין איך שהמעסיק רואה תעודת מטפל ותואר שני טיפולי.

המעסיקים

הניסיון לצייר את לזלי קולג' כמקום הנחשב ביותר ובמיוחד שמחברים את זה לסילוף כאילו יש שם את התואר השני היחיד בארץ, אלו עובדות ממש לא נכונות.

א. כמי שמעסיק תרפיסטים באומנות - ממש לא מעניין אותי מקום ההכשרה ובלבד שמדובר במסלול הכשרה מלא שעומד בתנאים שעליהם המליצו בעבר בוועדה המייעצת.
בסמינר הקיבוצים ובמכללה בירושליים יש מסלולים לא פחות מוצלחים לפסיכודרמה.

ב. הנושא של תאור שני - ממש לא מדוייק - החקיקה כנראה תדרוש תואר שני ישראלי (לזלי איננו תואר ישראלי עדיין) אלא שהתואר הזה, כפי שנראה מתשובתו של מוטי מקמורי (מצורף) יכלול גם תארים שנים של הוראה שיהיו בעתיד באותם מסלולים של המכללות שמנסים לרמוז כאן כאילו הן פחות נחשבות.

יש הסדר די אוטומטי עם המל"ג שמחדשים להם את ההכרה כל פעם מחדש בצורה חצי אוטומטית מ בערך שנת 1997 ואם זה ככה אז אין סיבה נראת לעיין שלא ימשיכו להעריך את ההכרה עד שיקבלו הכרות כמוסד אקדמי ישראלי.

מה גם לא נאה לי שידרשו דווקא תואר שני ישראלי כי אז .. מה אם כל האנשים שלמדו בחו'ל?
גם הם יקבלו הכרות בהסדר מסויים נראה לי..
כפי שמקבלי למשל פסיכולוגים שסיימו לימודים בחו'ל במוסד מוקר (עיני לא אוניברסיטת לטביה ;-) )
אבל כמו ארצות הברית , אנגליה ,ארופה וכו..

לגבי תואר שני מהמכללות יש לי קצת הסתייגות מזה מכוון שהמכללות להוראה מתמחים בהכשרת מורים לזה המקומות האלה מכוונים וזו המטרה שלהם.
כאילו, מה ימנע מהמכללות להוראה למשל ללמד תואר שני גם בפסיכולוגיה למשל בעוד כמה שנים?
בעצם למה לא? למה שלמשל סמינר הקיבוצים לא יפתח מסלול לפסיכולוגיה תואר שני וגם פסיכותרפיה ? כנ'ל בית ברל , סמינר לווינסקי , אורנים , אוהלו וכו.

אלון שלום,
התשובה שלך נראית לי קצת לוחמנית מידי.
אני אחת שסיימה את לימודי התעודה בסמינר, ונכון הלימודים היו מהנים והקנו לי מקצוע, אבל חשוב להגיד לאלו שעכשיו מקבלים ההחלטה את האמת:
גם לי ולחברים שלי הובטח לא פעם במהלך הלימודים שהנה עוד מעט ותהיה הכרה בתואר שני, ההבטחות האלו לא עזרו והם קיבלו תשובה שלילית ויצאנו בסוף בלי תואר ועם הרבה הבטחות. אני מניחה שיש למל"ג קריטריונים והעובדה היא - שהם לא עמדו בהם.
חוץ מזה, לשים בקנה אחד תעודות לתואר שני מול לימודי תעודה לדעתי זוהי ההטעיה, אני כבוגרת לימודי תעודה מתקשה להתקבל לעבודה במוסדות טיפוליים נחשבים, כמו משרד הביטחון שמעדיף בוגרי תואר שני, החברים שלי עובדים במשרות פחות נחשקות, בעיקר במשרד החינוך...
לגבי ההכרה בתואר הוראה לזה אני ממש מתנגדת, עוד ישוו אותנו למורים וינמיכו את מעמדנו! במקום להיכלל במקצועות הטיפוליים בדומה לפסיכולוגיים קליניים לדעתי זו טעות לענף ולכל העובדים בו!
ובלי קשר ללסלי, היום הייתי בוחרת בתואר שני, בלי שום ספק.

חיפה יכולה להיות תשובה הולמת אבל למייטב ידיעתי התואר השני שם איננו קליני וזו קצת בעייה.

לגבי עמדתו של אלון אני בהחלט יכולה להבין.. לפי מה שאני יודעת הוא מרצה באחת המכללות להוראה כך שאני מבינה את הנתייה שלו לתמוך בהכרה של תואר השני במכללות .


אם המכללות להוראה יקבלו הכרה לתואר שני מה ימנע מהם לקבל גם הכרה לתואר שני בפסיכולוגיה או לימודי המשך בפסיכותרפיה?

שוב.. אני בדעה שההתמחות של המכללות להוראה הן הכשרה לתחומי ההוראה וכל מה שקשור לתחום (כגון תואר שני בייעוץ חינוכי ).
טיפול בהבעה ויצירה אין כל קשר לחינוך וחבל יהיה לקשור את התחום במצורה מאולצת.
אין לי כל בעייה למשל לילמדו לתעודה ושהמסיימים שם יוכלו להשתלב במוסדות החינוך הפורמלי ובלתי פורמלי .

שוב.. מסכימה עם רפאלה בקיצור

ישנה שנה שלישית של השלמנה למסלול קליני בעלות של 7000 ש"ח שכולל בין היתר 400 שעות התנסות מעשית

כתבתי שיש לי הסתייגות מההכרות לתואר שני במכללות לחינוך,
רופין היא על אותו סקלה של מכללת תל אביב יפו, אריאל , תל חי וכו

אישית, לי חיפה לא מתאימה

רופין זאת דוגמא לאיך שמכללות יכולות לקבל אישור לתואר שני קליני לפסיכולוגיה

רופין, אריאל, תל חי אלה מכללות אקדמאיות.

לא נראה לי למשל שמכללת בית ברל למשל או סמינר הקיבוצים תקבל התר ללימודי תואר שני בפסיכולוגיה או עו"ס , 2 מקצועות טיפוליים
כנ'ל גם תחום ההבאה ויצירה צריך לדעתי לקבל אותו יחס אם הוא תחום קליני אז לתואר שני יהיה אפשר ללמוד אותו או במכללות אקדמאיות (אריאל, תל חי, רופין)או אוניברסיטאות. מי שירצה ללמוד לתעודה יוכל להשתלב במוסדות חינוך הפורמלי והבלתי פורמלי.

כך נותנים לאנשים בחירה. ישנם כאלה שלא מעוניינים בתחום הקליני ורוצים להשתלב בתחום החינוך.
אני אישית לא רוצה לעבוד בתחום החינוך כך שאני אבחר את האופצייה המתאימה לי.

למה שבמכללות להוראה יהיה אפשר ללמוד מקצועות קליניים (חוץ מייעוץ חינוכי שבעצם קשור לתחום החינוך)? ואם כן אז למה שלא יפתחו גם בתי ספר לעו'ס במכללות להוראה??
עו'ס לא קשור לתחום החינוך תגידו.. ואני אשאל,
וטיפול בהבאה ויצירה כן קשור?

למשל, מכללות סמינר הקיבוצים היא מכללה לחינוך לטכנולוגיה ולאמנויות לפי הגדרתה.
ואם היא תעמוד בקריטריונים של פתיחת מסלול לימודים של פסיכולוגיה קלינית היא תוכל לקבל רשיון על כך כמו מכללת רופין ומכללת תל אביבה יפו.
אין קשר בין החוק של מטפלים בהבעה ויצירה, שאמור לקשור את התואר של טיפול בהבעה ויצירה כמסלול משני של תואר שני בהוראה, לבין תואר שני של פסיכולוגיה קלינית.
חוק הפסיכולוגים חיי וקיים, לעומת אי קיום של חוק מטפלים בהבעה ויצירה, ולכן חלה כאן התסבוכת עם הגדרת התואר

לא ידוע לי על העדפות של מוסדות המעסיקים מטפלים בפסיכודרמה.