אלכוהוליזם ודמנציה של אבא

שלום. משפחתי מתמודדת שנים רבות כבר עם בעית השתיה של אבא בן 77 כעת. מאושפז כרגע במוסד שיקומי לאחר אירוע של איבוד הכרה וקומה. עבר 4 אישפוזים במשך 10 שנים אחרונות, כל פעם אם הבחנות קרטיות ומסוכנות שנבעו משימוש מופרז באלכוהול. לתדהמתנו כל פעם הגורמים הרפואים שללו צורך בטיפול פסיכולוגי ופסוכיאטרי והתרכזו באיזון גופני בלבד למרות בקשותינו חוזרות ונשנות. כך שכל פעם אבא חזר הביתה משוקם היטב ושב להרגלו עם כוחות מחודשים. השירותים הסוציאליים לא נקטו צעד ולו קטן לנסות ולהקל על סבלה של אמא שגרה עמו וחיים דומים להר געש. כרגע יש לאבא בעיות זיכרון חמורות והפרעות קוגניטיביות אחרות, בדף ההבחנות הופיעה מילה דמנציה. למרות הזיכרון הפגום ה סוגיה המרכזית שמעסיקה אותו - מתי כבר יחזור הביתה וימשיך להשתמש. על כך הוא מדבר רק עם קרובי משפחה.שיפוטו הלקוי מתבטא בכך שהוא משוכנע שאלכוהול - זו תרופתו היחידה שבאמת עוזרת.. כלפי צוות זה בן אדם חינני שנחוש להשתקם. בגלל שהסיטואציה לא חדשה לנו ומתוך דאגה לאמא פנינו לפסיכיאטר באופן פרטי, אשר איבחן את מצבו של אבא כמצב גבולי בין תשוש לתשוש נפש. כפי שהבנתי זה עדיין נותן לו זכות לבחור היכן יהיה אחרי השיחרור. אני חושבת שהתנערות של גורמים רפואיים וסוציאליים גובלת ברשלנות רפואית. הטיפול בבעיות של אבא אף פעם לא הושלם כי לא נוטטרלה בעיה מרכזית שבגללה הוא חוזר כל פעם לטיפול נמרץ. תודה