דם טבורי הוא דם שנמצא בחבל הטבור ובשליה ומכיל תאי גזע. הדם נאסף מספר דקות לאחר הלידה ונשמר בבנק דם טבורי פרטי או ציבורי על מנת לעזור בעתיד בטיפול רפואי הדורש תאי גזע, דוגמת סרטן הדם ומחלות דם גנטיות. הדם הטבורי מכיל תאי גזע ראשוניים, שיכולים להתפתח לתאים שונים בגוף, ולכן יש אפשרות לטפל באמצעותם במחלות ממאירות וגנטיות שונות. דם טבורי נאסף החל מסוף שנות השבעים, כאשר ההשתלה הראשונה של דם טבורי התקיימה בשנת 1988 לילד חולה באנמיה חריפה.

מהם תאי גזע

תאי גזע הינם אבני היסוד של גוף האדם. ניתן לחלק את תאי הגזע לשני סוגים: 'תאי גזע עובריים', שלהם חלק פעיל וחשוב בשלבי התפתחות המוקדמים ביותר של העובר ושמהם יתפתחו הרקמות והאיברים השונים של העובר, ו'תאי גזע בוגרים', התורמים לחידוש ובנייה יומיומיים של רקמות הגוף באדם הבוגר.

הייחודיות של תאי הגזע נובעת משתי תכונות עיקריות, המבדילות אותם מתאים אחרים: האחת, שהם תאים 'ניטרליים' שעדיין לא קיבלו את זהותם הסופית ואת ייעודם בגוף. לכן הם מסוגלים להתמיין ולהפוך לפחות לסוג אחד של תא בוגר, כגון תא עור, תא שריר או כדורית דם, ובכך ליצור תאים חדשים ולשקם רקמות ואיברים שונים. התכונה השנייה היא שהם מסוגלים להתחלק ולהתרבות ללא הגבלה ולייצר תאים זהים, ובכך לשמר מאגר מתמיד של תאי גזע בלתי ממוינים (שלא רכשו ייעוד/זהות סופיים).

תאי גזע מדם טבורי

כאמור, תאי גזע הם תאים שעדיין לא הפכו לתאים של רקמה מסוימת. תאי גזע שנלקחו מחבל הטבור נחשבים לראשוניים, והם יכולים להתפתח לתאים מסוגים שונים כגון תאי עצם, תאי עור, תאי דם ועוד. אחד היתרונות של תאי גזע מדם טבורי הוא שאפשר להשתיל תאי גזע טבוריים גם אם יש פחות התאמות ברקמות המושתל, בעוד שכדי להשתיל מח עצם צריכה להיות התאמה מושלמת. לעומת זאת, אחד החסרונות של תאי גזע מדם טבורי הוא שקליטה שלהם בגוף המושתל לוקחת כשבוע יותר מאשר קליטה של תאי גזע ממקורות אחרים.

איסוף דם הטבורי

איסוף דם טבורי הוא תהליך שנעשה מיד לאחר הלידה, לאחר חיתוך חבל הטבור. קיימות מספר שיטות לאיסוף דם טבורי, כאשר השיטה הנפוצה ביותר היא שיטה הדומה לטכניקות איסוף דם נפוצות. בשיטה זו המיילדת חודרת עם מחט לווריד בחבל הטבור והדם נשאב מן השליה אל שקית מיוחדת. טכניקה זו מאפשרת איסוף 75 מ"ג דם טבורי בממוצע. דגימת דם נאספת גם מהיולדת על מנת לבדוק אותה ולשלול זיהומים.

בחבל הטבור עצמו אין מספיק תאי גזע לטיפול באדם בוגר, ולכן נשאבים התאים דרך חבל הטבור מהשליה, המכילה פי 10 תאי גזע. על פי מחקרים מומלץ לחכות לפחות שתי דקות לפני איסוף הדם הטבורי, כיוון שאיסוף מוקדם יותר עלול לגרום לאנמיה בשלושת החודשים הראשונים לחיי התינוק ולרמות ברזל נמוכות.

שימור דם טבורי

עיבוד דגימת הדם מתבצע במעבדה מיוחדת, שם מוציאים מהדגימה את המרכיבים שלא דרושים לשימור. לאחר שהתאים נבדקים על מנת לשלול זיהומים מוסיפים להם חומר משמר. הדם הטבורי שנאסף נשמר על ידי הקפאה מיוחדת בטמפרטורה של מינוס 196 מעלות ומאוחסן בבנק דם טבורי כדי לאפשר השתלה עתידית למשך 20 שנה. יש להקפיא את תאי הגזע יממה לאחר שנלקחו.

שימושיו של הדם הטבורי

חוקרים בודקים את יעילותו של הדם הטבורי ובטיחות השימוש בו לטיפולים הדורשים תאי גזע בנוסף לטיפולים לסרטן הדם ולמחלות דם גנטיות. השימוש בתאי גזע מדם טבורי לצורך טיפול בפציעות מוח וסוכרת סוג 1 כבר נבדק על בני אדם. יעילות תאי גזע בטיפול באובדן שמיעה ובמקרים של שבץ מוחי נמצא בשלבי מחקר ראשוניים.

בנוסף, בשנים האחרונות בודקים מחקרים אם אפשר להשתמש בתאי גזע מדם טבורי לטיפול בטרשת נפוצה, מחלות אוטואימוניות כגון זאבת או קרוהן וגידולים סרטניים כמו סרטן השד. כעשרת אלפים דגימות דם טבורי הושתלו עד כה בעולם. מחקרים נוספים בוחנים את האפשרות לשיקום איברים באמצעות תאי גזע, טיפול בפציעות בחוט השידרה או בשבץ מוחי, פרקינסון, אלצהיימר ועוד.

בנק דם טבורי ציבורי

בנק דם טבורי יכול להיות פרטי או ציבורי. בתרומה לבנק דם טבורי ציבורי הדם נתרם לטובת הכלל בהסכמת היולדת, שחותמת על טופס הסכמה. גודלה של מנת דם צריך להיות 60 מ"ל ומעלה. המנות לא נשמרות בשם היולדת, ופרטיהן מועברים למסד הנתונים הלאומי ולזה העולמי.

בנקי דם טבורי ציבוריים פועלים במספר מדיניות מערביות בעולם. בישראל קיימת האפשרות במספר בתי חולים. שימור הדם הטבורי נעשה על ידי מד"א, ארגון 'בדמייך חיי' ובית החולים תל השומר. בעוד שבנק הדם הציבורי גורף תמיכה נרחבת מבחינה מחקרית ורפואית, בנק הדם הפרטי שנוי במחלוקת על ידי הורים, חוקרים ורופאים.

בנק דם טבורי פרטי

בנקי דם טבורי פרטיים מוקמים על ידי חברות בעלות מטרות רווח, כאשר התהליך נעשה בתשלום של אלפי שקלים ובדרך כלל ממומן על ידי המשפחות. דגימת הדם נשמרת עם פרטיה של היולדת ושייכת למשפחה.

מחיר שימור דם טבורי בבנק פרטי נע בין כ-7000-6000 שקלים. השירות כולל חבילות ביטוח שונות, לעתים הנחות דרך חברות בקופות חולים והטבות נוספות. ישנן חברות המציעות שימור דם טבורי עבור 40 שנה, לעתים בתוספת תשלום.

קיימת מחלוקת לגבי סיכויי ההצלחה בשימוש בדם טבורי שנשמר להשתלה עצמית. השתלת דם טבורי עצמי לא מתאימה לכל המקרים. במקרה של לוקמיה, למשל, לא מומלץ לבצע השתלת דם טבורי עקב הסיכון הגנטי ללוקמיה הקיים גם בתאי הדם הטבורי. במקרה שחולה זקוק למח עצם בדר"כ ישנה עדיפות לדם טבורי של קרוב משפחה מאשר לשימוש בדם הטבורי של החולה עצמו. בנוסף, קיימת מחלוקת גם סביב העובדה ששימור דם טבורי פרטי הוא תהליך יקר שרק בעלי אמצעים יכולים להשתמש בו.

האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים ממליצה על שימור דם טבורי בבנק ציבורי, בעוד ששימור דם טבורי בבנק פרטי בדרך כלל מומלץ רק במקרים שיש במשפחה מחלות גנטיות מסוימות. האקדמיה מזהירה שמשפחות המצפות לילד עשויות להיות פגיעות לשיווק הרגשי של החברות הפרטיות לשימור הדם הטבורי, לכן מומלץ להתייעץ עם רופא בטרם מקבלים החלטה. ב-2007 פירסמה האקדמיה הצהרה לפיה היא ממליצה שלא לעודד שימור דם טבורי בבנק דם טבורי פרטי.

שימור דם טבורי פרטי יכול להתאים למשפחות בהן יש אח שסובל מלוקמיה, סרטן בבלוטות הלימפה או סוגים אחרים של סרטן, אנמיה חרמשית או תלסמיה (מחלת דם תורשתית) שהדם הטבורי יכול לעזור לו. במקרים אלו יש התערבות בתהליך ההפריה ובחירת העובר המתאים.

אין הערכות מדויקות לגבי הסיכוי שהילד יצטרך את תאי הגזע ששומרו. הסיכוי מוערך לבין 1:1000 ו-1 ל-200,000, כאשר אין כל הוכחה מבוססת לכך שילדים יצטרכו את הדם שנשמר מחבל הטבור שלהם. כמו כן אין הוכחות אודות הבטיחות והיעילות של שימוש בדם טבורי עצמי לשימוש בגידולים ממאירים, ואין דרך לדעת אם לא יהיו טיפולים אחרים אפשריים למחלות שהילד עלול לחלות בהן.

חוק דם טבורי (2007)

חוק שתקנותיו אמורות להסדיר את פעילותם של בנקי דם טבורי פרטיים וציבוריים בישראל. בין התקנות: הסכמה מדעת של היולדת לתהליך, פיקוח על הקמה והפעלה של בנק דם טבורי ציבורי ואופן הטיפול במנות דם טבורי.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר