מה לעשות כשהילד מתנהג כמו ילדה?

השאלה "זה בן או בת?" היא כנראה השאלה הנפוצה ביותר בה נתקלות אמהות טריות שלא הלבישו את התינוק/ת בורוד או כחול בהתאם למינו. באופן טבעי, עם הזמן אנו נדרשים לענות על שאלה זו פחות ופחות, אך כשהילדה הופכת למטפסת העצים הטובה בשכונה והבן מגלה עניין דווקא בערכת תכשיטים של אחותו - אנו עשויים למצוא את עצמנו מתמודדים איתה שוב.

למי קראת טום בוי?! (או: מה היא התנהגות מגדרית ולמה היא כל כך חשובה לנו?)

לאחרונה גיל (שם בדוי), ילד כבן 10, חזר מהחצר עם דמעות בעיניים. מה קרה? לקחו לו את המקל שהוא מצא והרביצו לו כשהוא ניסה לקחת בחזרה. מי הרביץ? הבת של השכנים. תוך פחות מעשר שניות אימו, שאוטוטו התכוונה לצאת לטפל בבריון השכונתי, הפכה את עורה: "הבת של השכנים? הבת?", היא שאגה על הפספוס המבולבל, "מהר תצא החוצה ותביא את המקל!!!".

לשאלות בנושא חינוך ילדים ועוד, היכנסו לפורומים:
פורום פסיכולוגית ילדים, יעוץ להורים
פורום זהות מינית, תפקוד מיני
פורום טיפול משפחתי, קשר משפחתי
פורום פסיכולוגיה - הגיל הרך, הורים לתינוקות
פורום פסיכיאטריה ילדים ובני נוער

שוויוניים או פמיניסטיים ככל שנגדיר את עצמנו, כולנו גדלים בחברה המדגישה את הבדלי המגדר: הבנים בכדורגל, הבנות קופצות בחבל. אמא יקרה לי, אבא הכי חזק בעולם. אמא מכינה ארוחת ערב, אבא חוזר מאוחר מהעבודה.

כבר מיום היוולדם אנחנו מעבירים לילדינו מסרים וציפיות להתנהגות התואמת את המגדר אליו הם משתייכים ונותנים פידבק שלילי על התנהגות שאינה תואמת מגדר. למשל, מחקרים מצביעים על כך שבנות נענשות בחומרה רבה יותר מבנים על התנהגות תוקפנית והשתוללות, ושבנים מקבלים הרבה פחות פידבקים חיוביים מבנות על הפגנת רוך וחיבה.

הנטייה שלנו כהורים לחנך את הילד להתנהגות תואמת מגדר היא נטייה טבעית: שייכותנו לקבוצת הנשים או הגברים על כל ההתנהגויות והציפיות החברתיות הנלוות לכך היא אחד ממרכיבי הזהות הבסיסיים ביותר (שימו לב, למשל, שמרבית האנשים שיתבקשו לתאר את עצמם יפתחו במילים "אני גבר/אישה...").

מעבר לכך, ילדים מפנימים כבר בגיל צעיר מאוד מה הן ההתנהגויות המצופות מהם כבנים או בנות ונוטים לדחות ילדים אשר לא מצייתים לכללים הלא רשמיים הללו של ההתנהגות המגדרית. בהתאם, אין לנו סיבה להיות מופתעים כאשר הנסיכה הפצפונת לא רוצה לשחק עם ילדה ש"היא כמו בן" וכאשר חבורת ילדים שמחופשים לקאובואים צוחקים על הילד שמחופש לדורה.

איך להגיב להתנהגות לא תואמת מגדר?

"תתנהג כמו גבר!"; "זאת לא התנהגות לילדה!"; "אני לא קונה לך את זה, אתה לא רואה שזה לבנות?" המשפטים הללו נשמעים לכם מוכרים? אם כן, סביר להניח שגם הילד שלכם מסרב לעמוד באופן מלא בציפיות החברתיות להתנהגות מגדרית "נאותה".

ואכן, למרות היתרונות הברורים שבשמירה על ההתנהגות המגדרית המצופה, חלק מהילדים מפגינים התנהגויות שאינן תואמות מגדר. חלקם מותחים באופן מינורי את הגבולות המגדריים (כמו בנות שובבות ואנרגטיות יותר), בעוד שאחרים עשויים להביע עניין בפעילויות הנתפסות כשייכות לבני המין השני בלבד (למשל, בנים המעוניינים להתאפר או למרוח לק).

עבור רבים מההורים מתיחת הגבולות המגדריים מעוררת אי נוחות, מבוכה וחששות, אך במקרים אלו חשוב לבחון האם באמת יש סיבה לדאגה: האם ילדת ה"טום בוי" שלכם סובלת מדחייה חברתית או שגברברי הגן דווקא נהנים להפסיד לה בתופסת? האם הילד העדין שלכם חוזר עצוב מבית הספר או שבאמת טוב לו לשחק בדוקים במקום בכדורגל? במילים אחרות, האם הילד חווה מצוקה או דחייה חברתית בגלל התנהגותו ה"גברית"/"נשית" או שהמצוקה היא בעיקר שלכם, שפנטזתם על ליידי עם קוקיות או על "גבר כמו אבא שלו"? הבחנה זו משמעותית ביותר מאחר והיא משפיעה על האופן בו כדאי להגיב להתנהגותו של הילד.

הצעד המשמעותי הראשון הוא הבנת הגורמים להתנהגותו של הילד. חלק גדול מהילדים העוסקים בפעילויות שאינן תואמות מגדר עושים זאת בעיקר מתוך סקרנות טבעית לגבי מגוון הפעילויות הקיימות. אחרים, לעומת זאת, פונים לפעילויות אלו מאחר והם מזהים כי עיסוק בפעילויות המאפיינות את המין השני מלווה בתגמולים מפתים. למשל, ילד שירגיש שאמו מרעיפה יותר חום ואהבה על אחיותיו עשוי להתחיל להתעניין בבישול ומשחק בבובות אותם יסמן כפעילויות המזמינות מגע ותשומת לב מהאם.

עוד ברפואת ילדים:
כיצד להתמודד עם חרדה אצל ילדים?
שלשולים בילדים: הכירו את גרסת החורף
לילה טוב? הכל על שינה אצל תינוקות
לא רק למבוגרים - על דלקת מפרקים בילדים
אקדחי הצעצוע שגורמים לפציעות עיניים

במקרים אלו כדאי להגיב להתנהגות שאינה תואמת מגדר באופן מקבל ומכבד, כאשר בו זמנית ניתן להפגיש את הילד באופן יזום ומהנה (אך לא לוחץ!) עם פעילויות תואמות מגדר. למשל, ניתן להגדיר זמן איכות של הילד עם אביו בו רוכבים על אופניים או משחקים כדורסל. כמו כן, אפשר לעזור לילד לזהות אלו התנהגויות עלולות להביא לתגובה של לעג או דחייה בסביבה החיצונית ולהגביל התנהגויות אלו לבית בלבד. למשל, אפשר להציע לילד לשחק בבובות ובאיפור רק עם אחיותיו, ולא בבית הספר.

מרבית ההתנהגויות שאינן תואמות מגדר מצביעות על רצונו של הילד להתנסות בטווח פעילויות שאינו מוגבל על ידי ההגדרות החברתיות. עם זאת, באחוז קטן מהמקרים מצביעה ההתנהגות הבלתי תואמת מגדר על קושי של הילד לקבל את שייכותו למינו הביולוגי (זכר או נקבה) ולא רק את ההתנהגויות המצופות מבני מינו. ילדים אלו, בנוסף לנטייתם להתנהגויות המצופות מבני המין השני, יביעו גם אי שביעות מתמשכת וקבועה ממינם ("אני רוצה להיות בת!"; אני רוצה שיהיה לי כמו לאבא..."). במקרים אלו הילד עלול להפגין מצוקה, דכדוך, חוסר שביעות רצון עצמית ולסבול מדחייה חברתית אשר תביא לסבל נפשי נוסף.

במצב זה, אשר בחלק מן המקרים מאובחן כ'הפרעת זהות מגדרית' כדאי להיעזר באיש מקצוע אשר יסייע לילד להתמודד עם המצוקה הנגרמת לו ויספק להורים הכוונה וכלים לתמיכה בילד.

* המידע באדיבות "בטיפולנט" - פורטל לשירותים פסיכולוגיים בישראל - לכניסה לחצו כאן

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר