"קיימת עלייה מדאיגה במספר ההורים שמסרבים לחסן את ילדיהם בארץ ובעולם", מסביר ד"ר יעקב שכטר, מנהל מחלקת ילדים במרכז הרפואי לניאדו. "הערכה מוטעית של היחס בין הסיכון ללקות במחלה זיהומית, לסיכון שבהענקת חיסון לילד, עשויה להיות בעלת תוצאות חמורות לא רק לילד אלא לחברה כולה".
השנה פרסם האיגוד האמריקאי של רופאי הילדים נייר עמדה בנושא סירוב הורים לחסן את ילדיהם. מסתבר כי שבעה מתוך עשרה רופאי ילדים, דיווחו כי נתקלו בבעיה של סירוב ההורה לחסן את ילדו. לאור הסירוב, אף ביקשו חלק מהרופאים להפסיק לשמש בתפקיד הרופא שמטפל בילד. החשש של ההורים לגרום כאב לילד עקב החיסון או אמונה בלתי מבוססת שמתן החיסון אינו מצדיק את הסיכון שיכל לנבוע ממנו הם מהגורמים שמביאים לסרוב.
לאחרונה קיימת עלייה חדה באחוז ההורים המסרבים לתת חיסונים לילדיהם. מידע מוטעה רב ונתונים לא בדוקים מציפים את אתרי האינטרנט וקוראים להורים להימנע מחיסון ילדיהם. הורים רבים מאמינים בטעות כי מערכת החיסון של ילדיהם יכולה להיחלש עקב מתן חיסונים רבים. אסור לשכוח כי אחד מהישגיה הגדולים של הרפואה המודרנית, הוא פיתוח חיסונים יעילים נגד מחלות זיהומיות שבעבר הובילו למוות ולמגיפות.
"חיסונים כנגד שיתוק ילדים, אסכרה, צפדת, שעלת, חצבת, חזרת, אדמת, דלקת כבד: B.A, המופילוס, ניתנים כולם באופן שגרתי מטעם משרד הבריאות לילדים בריאים. בנוסף קיימים חיסוני רשות כמו החיסון כנגד אבעבועות רוח שאושר למתן בארץ ומומלץ למתן על ידי איגוד רופאי הילדים הישראלי.
למרות שאין חיסון שהוא נטול תופעות לוואי וסיכונים יש לזכור כי הסיכון שנובע מהמחלות שבפניהן הילד מקבל חיסונים גבוה בהרבה. יותר מכך, הבעיה של העדר חיסון משליכה מעבר לסיכון שיש לילד הבודד ללקות במחלה קשה שלפעמים גורמת גם למוות. ילד שאינו מחוסן יכול להדביק גם ילדים אחרים. יצירת "חורים" ברשת החיסון הארצית עשויה לפגום ברמת החיסון הכללית ממנה נהנית חברה שבאופן כללי היא מחוסנת. לפיכך מוסר דר' שכטר יש להגביר את הדיאלוג ומאמצי ההסברה כלפי הורים המסרבים לחסן את ילדיהם כדי למזער את התופעה ולהפחית את הסיכון הגדול שנובע ממנה במידה ותתפשט.