הסיכון להיפגעות גדול יותר בסביבת מגורים שאינה מותאמת לילדים; בקרב ילדים למשפחות עם ארבעה ילדים ויותר; ההשקעה במניעת תאונות עדיפה על ההתמודדות עם תוצאות התאונות.
נושאים אלה ואחרים עלו השבוע בכנס בנושא קידום בטיחות ומניעת היפגעות ילדים במגזר הדתי והחרדי, שהתקיים במסגרת פרויקט להעלאת המודעות לנושא הבטיחות בעיר בני-ברק, בשיתוף ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים, עמותת אשלים, ג'וינט ישראל ועיריית בני-ברק
תאונות הן הגורם העיקרי לפציעה, חבלה, פגיעה ולמוות של ילדים ושל בני-נוער. מנתוני ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים עולה כי בישראל פונים, מידי שנה, לחדרי המיון כ-180 אלף ילדים, כ-20 אלף ילדים מתאשפזים וכ-200 ילדים מקפחים את חייהם. התאונות נגרמות בבית ובחצר, במוסדות החינוך, בפעילות פנאי, בגני השעשועים, בדרכים ועוד.
הסיבות המובילות לאשפוז הן: נפילות (כ-39 אחוזים), תאונות דרכים (כ-13 אחוזים), הרעלות (כתשעה אחוזים) וכוויות (כששה אחוזים). מבין הילדים הנפגעים מנפילות, קבוצת סיכון בולטת היא תינוקות ופעוטות עד גיל ארבע, אשר מהווה בין חמישה לשבעה אחוזים ממקרי התמותה בגילאים אלה.
כוויה היא אחת מסיבות פגיעת הילדים המובילות לאשפוז. מדי שנה נפגעים בישראל כ-900 ילדים ותינוקות עד גיל חמש מכוויות ונזקקים לאשפוז; מכלל הגורמים לכוויות, כוויה מרותחין היא הנפוצה ביותר בכלל האוכלוסייה (58 אחוזים).
בישראל נפוץ השימוש במיחמים בעיקר בקרב האוכלוסייה היהודית האורתודוכסית, זאת בגלל איסור בישול בשבת. כתוצאה מכך ניתן לראות פגיעות של ילדים בעיקר בשישי שבת. שיעור הפגיעה מהרעלות עולה לפני חג הפסח, רוב הנפגעים הם ילדים עד גיל חמש.
כוויות ותאונות בית מאפיינות את עונת החורף ואילו בקיץ חשופים הילדים לפגיעות מחוץ לבית בעת משחק בגן השעשועים, בטיולים, בים ובבריכה.
הפגיעות הקטלניות ביותר הנגרמות בגני שעשועים הינן פגיעות חנק כתוצאה מהילכדות צווארו או ראשו של הילד בין שלבי המתקן; מרבית הפגיעות נגרמות מנפילות – בעיקר מגובה; למעלה מ-40 אחוז מן הפגיעות מיוחסות לחוסר השגחה נאותה של מבוגר בעת המשחק.
באשר לטביעות, כ-12 ילדים בממוצע נפטרו מדי שנה בגין טביעות; על כל ילד שנפטר מטביעה ישנם בין ילד לארבעה ילדים מאושפזים והסובלים מאירועים רפואיים חמורים, המותירים אותם עם מוגבלויות רפואיות קבועות; ילדים בגיל הרך (עד גיל ארבע) הינם בקבוצת הסיכון להיפגעות מטביעות.
הסיכון להיפגעות גדול יותר בסביבת מגורים שאינה מותאמת לילדים - צפיפות דיור, חלונות ללא סורגים, תרופות וחומרי ניקוי נגישים לילדים, חוטי חשמל משתלשלים וכו'. כן נמצא שהסיכון להיפגעות גבוה בקרב ילדים ממשפחות עם ארבעה ילדים ומעלה. ההורים מתקשים להשגיח על כל הילדים ולעתים תפקיד ההשגחה מוטל על האחים הבוגרים יחסית.
בעיריית בני ברק השכילו להבין את חשיבות המניעה, ומזה חמש שנים מתקיים פרויקט בטיחות משותף לעיריה, לארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים ולעמותת 'אשלים'. במסגרת הפרויקט פועלות קבוצות נשים מקרב הקהילה בבני-ברק להגברת המודעות לבטיחות במסגרת הבית ובסביבתו.
ארלט מויאל, מנהלת האגף לשירותים חברתיים בעיריית בני ברק, אשר מובילה את הפרויקט בעיר מדגישה בגאווה כי "היום אין בית בבני ברק שלא מדבר בטיחות". החזון של מויאל הוא להקים את הבית הבטוח שיהווה מרכז הדרכה והדגמה לכלל האוכלוסיה ולאנשי מקצוע.
* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר
.jpg)
.jpg)
.jpg)



.jpg)


