"תוך כדי תנועה" - פעילות גופנית והריון

העלייה שחלה בעיסוק בפעילות גופנית אצל נשים הביאה לכך שאחת השאלות הראשונות שעולות בפגישה הראשונה של אישה הרה עם הרופא מתייחסת להמשך העיסוק בספורט במהלך ההריון.

"אם בעבר הייתה לרופאים רתיעה אוטומטית מהמשך העיסוק בספורט במהלך ההריון, מצב זה השתנה כיום לאין שיעור", מציין פרופ' משה פייגין, מנהל אגף יולדות במכון הגנטי במרכז הרפואי מאיר, "ההשפעה של פעילות גופנית מבוקרת בזמן ההריון מעודדת הריונות ארוכים יותר, משקל ילודים גבוה יותר, לידה קצרה יותר, עלייה מופחתת במשקל, סבילות טובה יותר לכאב בשעת הלידה, ומורידה את הסיכוי לדיכאון שאחרי לידה".

כמובן שההגדרה של ספורט היא רחבה וחשוב לדעת גם באיזה ספורט עוסקת האישה, מה התכיפות והאינטנסיביות שלו וכדו'. ההמלצות הרשמיות לגבי העיסוק בספורט בזמן ההריון מדברות על המשך סדיר לחלוטין של פעילות גופנית במהלך ההריון. עם זאת, רצוי שרמת הפעילות הגופנית תהיה אינטנסיביות בינונית, בעלת תרומה חיובית להריון, עד כשלוש פעמים בשבוע ולא יותר מ-40 דקות בכל פעם.

"כמובן", מדגיש פרופ' פייגין, "אין לעסוק בפעילות גופנית מכל סוג כאשר האישה סובלת ממחלות לב או ריאה, רעלת הריון ויתר לחץ דם הריוני, וכן בהריון מרובה עוברים, דימומים המלך הלידה, צירים מוקדמים וירידת מים מוקדמת".

בדומה, לא רצוי לעסוק בספורט תחרותי או אתגרי, בספורט הכרוך בסיכונים למגע או טראומה כגון כדורגל, בספורט עם סיכון לנפילה כגון סקי או רכיבה, או בספורט הכרוך בירידה בחמצון כגון צלילה או טיפוס לגובה רב.

פרופ' פייגין מדבר על מספר נושאים המושפעים או קשורים לפעילות גופנית בלידה שרצוי לשים אליהם לב במהלך הלידה. במקביל הוא נותן הסברים קצרים על שאלות אפשריות לגבי פעילות גופנית בזמן ההריון וגם לאחריו.

סיבולת לב ריאה. מחקרים שונים הראו כי פעילות אירובית מבוקרת מאפשרת שמירה של סיבולת לב ריאה במשך כל ההריון. אחת הפעולות המומלצות בהריון היא דווקא שחייה בשל השפעתה החיובית הן על האם והן על העובר.

לחץ דם, רעלת הריונית וסוכרת הריונית. נמצא כי העיסוק בספורט בזמן ההריון אינו משפיע על לחץ הדם ואינו מקטין את הסיכון להתפתחות רעלת הריון. כמו כן נמצא כי פעילות גופנית קבועה תורמת להקטנת הסיכון לסוכרת הריונית, אם כי רק בנשים שמנות מהממוצע.

עלייה במשקל בזמן ההריון. העלייה במשקל בזמן ההריון מושפעת מגורמים רבים, שהעיסוק בספורט הוא רק אחד מהם. לכן, לא ניתן לציין כי דווקא העיסוק בספורט בהכרח ישפיע על העלייה במשקל בזמן הלידה.

דיכאון לאחר לידה. על פי מחקרים שונים מתרחשת תופעה זו פחות בנשים העוסקות בפעילות גופנית בהריון ואחריו.

סיכון ללידה מוקדמת. גם בתחום זה לא ניתן לומר בוודאות כי לביצוע של פעילות הגופנית קיימת השפעה מכריעה על הסיכון ללידה מוקדמת. עם זאת, מדגיש פרופ' פייגין, עדיין רצוי להימנע מפעילות אינטנסיבית בלתי מבוקרת במהלך ההריון.

השפעה על משך הלידה. הוכח כי אצל יולדות בעלות כושר גופני ירוד עולה שכיחות הסיבוכים בשעת הלידה בהשוואה לנשים שעסקו בפעילות גופנית בינונית במהלך ההריון. המעניין הוא שדווקא לספורטאיות מקצועיות סיכוי גבוה לעבור ניתוח קיסרי זאת בשל מבנה האגן הצר ומבנה השרירים.

משקל הילוד. קיים קשר בין התעמלות בהריון ומשקל הילוד. הוכח כי נשים שעסקו בפעילות קלה עד בינונית בזמן ההריון ילדו תינוקות במשקל גבוה מאשר ללא התעמלות.

האפקט הפסיכולוגי. העיסוק בפעילות גופנית במהלך הלידה תורם בצורה ניכרת לירידה בחרדה ובהפרעות מצב הרוח ובמקביל עליה ניכרת בחיוניות, במיוחד לאחר הלידה. מבחינה זאת, מניעת תופעת הדיכאון שלאחר לידה יכולה גם היא להיות מושפעת במידה רבה מקיום פעילות גופנית סדירה במהלך ההריון ולאחריו.

הנקה והתעמלות. גם ההנקה וגם ההתעמלות הם תהליכים צורכי אנרגיה. אין בהכרח השפעה על משקל התינוק במידה שהאם ממשיכה לבצע פעילות גופנית. לרוב, ההיפך הוא הנכון, העיסוק בפעילות גופנית מסייע לשיפור מצב רוחה של האם ובחזרה מהירה יותר למשקלה המקורי.

"השיקולים בעד או נגד ביצוע פעילות גופנית בתקופת ההריון תלויים באופן ישיר בסוג הפעילות , האינטנסיביות ותכיפות הפעילות הגופנית", מסכם פרופ' פייגין, "ללא ספק, ההשפעות החיוביות רבות מהשלילית רבות הן על האישה והן על העובר, בתנאי, כמובן שהפעילות מבוקרת ומותאמת למצבה הפיזי של האישה לאורך כל תקופת ההריון".

לאתר המרכז הרפואי מאיר לחצו כאן

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר