לאורך שנים נחשבה תופעת האינסומניה (Insomnia), כלומר חוסר היכולת להירדם, לאחד הסימפטומים של הדיכאון הקליני. מחקר חדש שהוצג בשבוע שעבר בארה"ב מציע חילופי תפקידים בין שתי התופעות ומציין דווקא את הפרעת השינה כגורם לדיכאון.
המחקר בחן כמה עשרות קשישים ומצא כי אותם קשישים שסבלו מאינסומניה נטו ללקות גם בדיכאון בשעור של עד פי 17 מקשישים שלא סבלו מהפרעות בשינה. הממצאים הוצגו בכנס הועדה המקצועית לבחינת השינה בארה"ב.
במחקר נפרד, קשישים עם אינסומניה וללא היסטוריה של דיכאון, נטו לדיכאון בשעור של עד פי שש מקשישים ללא אינסומניה – תוצאות אשר ללא ספק מאששות את המחקר שהוצג בדנבר בשבוע שעבר. שני המחקרים הינם תוצר של מעבדת המחקר לשינה לנירופסיכולוגיה באוניברסיטת רוצ'סטר.
לדברי מנהל המעבדה הנ"ל, ד"ר מייקל פרליס, למרות שהמחקר מתמקד בקשישים הוא מספק אינדיקציה לבי כלל האוכלוסיה: "ההנחה בעבר היתה שאם הדיכאון יטופל, תיפתר גם בעיית השינה, אולם כנראה שלא זה המקרה. היום ברור כי אי אפשר להתעלם מסמפטום האינסומניה אצל חולים דכאוניים".
* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר
.jpg)
.jpg)
.jpg)



.jpg)


(1).jpg)