מיגרנה בילדים: טיפול ומניעה

מיגרנות, כאבי ראש חזקים בצד אחד של הראש, אליהם מתלווות תופעות נוספות כמו כאבי בטן, בחילות, הקאות, אי סבילות לאור ואי סבילות לרעש, הi הגורם השכיח ביותר לכאבי ראש בילדים. התקפי מיגרנה מופיעים אצל 2.5% מהילדים ו-7.5% מהמתבגרים. למעלה משני שליש מהילדים הסובלים מהבעיה הם בעלי היסטוריה משפחתית של מיגרנות.

למידע נוסף בנושא רפואת ילדים היכנסו לפורומים:
פורום אף אוזן גרון ילדים
פורום אפילפסיה ילדים
פורום הפרעות שינה תינוקות, הפרעות שינה ילדים
פורום נוירולוגיה ילדים
פורום רפואת ילדים, מחלות ילדים

אצל ילדים התקפי מיגרנה הם בדרך כלל קצרים יותר, ולא תמיד מופיעים אצלם אותם התסמינים המופיעים אצל מבוגרים. כמו כן, ילדים עשויים לסבול ממיגרנה שאינה מתבטאת בכאבי ראש אלא בהתקפים חוזרים של הקאות או התקפי חוסר יציבות, שמהווים סימן לכך שהילד יסבול ממיגרנה בבגרותו.

טרם התגלה מה עומד בבסיסם של התקפי מיגרנה. לעתים נוטים לקשר מיגרנה לגורמים סביבתיים כגון: עייפות, מתח, חרדות, מאכלים שונים כדוגמת שוקולד, גבינה צהובה ונקניקיות, חשיפה ממושכת לשמש, פעילות גופנית מאומצת, שינויים הורמונלים ונטילת גלולות נגד הריון. יש תיאוריה על פיה הופעתם של התקפי מיגרנה קשורה להתכווצות והתרחבות של כלי דם, אך כיום נוטים לחשוב שבעיה תפקודית של אזורים מסוימים בגזע המוח היא שגורמת למיגרנות.

מיגרנה בילדים: הרגלים בריאים וזיהוי הגורמים

אם אתם הורים לילד הסובל ממיגרנות, בקשו מרופא הילדים שיסביר לכם על המחלה. הטיפול בילדים שסובלים מהתקפי מיגרנה מתונים ולא תכופים מתבסס בעיקר על מנוחה, הימנעות ממצבים מעוררי מיגרנה והפחתת לחצים. כדי לצמצם את ההתקפים חשוב להקפיד על שעת שינה קבועה, זמני ארוחות קבועים וכן רצוי לא להעמיס על הילד יותר מדי פעילויות.

אפשרות נוספת שאינה תמיד קלה לביצוע היא לעזור לילד לזהות את הגורמים שמעוררים אצלו התקף מיגרנה. דבר זה יצמצם את תדירות ההתקפים אך לא יפסיק אותם לחלוטין. ניתן להסתייע ב'יומן מיגרנות' ובו לתעד את הגורמים המעוררים התקפי מיגרנה ואת מאפייני ההתקפים. יש לשים לב במיוחד לגורמים שהסמיכות שלהם להתקף המיגרנה היא 12 שעות ומטה. רצוי לציין גם את הדברים הבאים:
מועד התרחשות ההתקף (תאריך ושעה)
סוג ומיקום כאבי הראש
מאכלים ומשקאות
השעה בה הילד הלך לישון, זמן הקימה, ואיכות השינה
מועד המחזור החודשי
פעילויות שהילד עשה לפני ההתקף
התרופות שנלקחו והשפעותיהן

שינה היא הטיפול הטוב ביותר כנגד מיגרנה. השינה משיבה את המוח לתפקוד תקין, מקלה על הכאבים ופותרת תסמיני מיגרנה רבים. בנוסף, ניתן לתת לילד תרופות מרשם או משככי כאבים להקלת התסמינים בהתייעצות עם רופא.

מניעת התקפי מיגרנה: טיפול בגורמים נפוצים לבעיה

קיימות תרופות למניעת התקפי מיגרנה בילדים אשר מטרותיהן העיקריות הן למנוע את ההתקפים, לצמצם את תדירותם ולהקל על התסמינים. במחצית מהמטופלים בתרופות אלו מתרחשת ירידה של כ-50% בהתקפי מיגרנה. רוב התרופות המונעות הן בעלות תופעות לוואי, כך שההמלצה היא לטפל בהן רק בילדים החווים התקפים בתדירות של פעם-פעמיים בשבוע. כמו כן, רצוי שלהורים תהיינה ציפיות מציאותיות מהתרופות - על אף שהן יכולות להוריד את תדירות ההתקפים, הן אינן מטפלות בבסיס הבעיה.

תזונה - חלק מהסובלים מהתקפי מיגרנה הם בעלי רגישות למזונות מסוימים או רכיבים מסוימים במזון. אלו מזונות/מרכיבים עשויים לעורר התקפים?

טיראמין: אנשים בעלי רמה נמוכה של כמיקל הנקרא פנול-סולפוטרנספראז-P מראים פעמים רבות רגישות לטיראמין ופנילתילאמין. מוצרי חלב מותססים (כגון גבינה מיושנת, שמנת חמוצה וחובצה), שוקולד ופירות הדר הם מזונות הנחשבים למעוררים התרחבות של כלי הדם אצל אנשים מסוימים. גם ממתיקים מלאכותיים כדוגמת אספרטיים עשויים לעורר התקפי מיגרנה.
משקאות: משקאות אלכוהוליים (יין אדום במיוחד) וצריכת יתר של משקאות המכילים קפאין (כדוגמת תה, קפה, שוקו וקוקה קולה) או גמילה ממשקאות אלו עשויים לעורר התקפי מיגרנה. מומלץ להפחית צריכה של משקאות המכילים קפאין לשניים ביום. ממתקים או מזונות המיכילים שוקולד עשויים להכיל גם קפאין ועל כן מומלץ שילדים הסובלים ממיגרנות ימנעו ממזונות אלו.
ניטראטים וניטריטים: כימיקלים אלו גורמים להתרחבות של כלי דם ונמצאים לרוב בבשרים משומרים. לפיכך, רצוי להימנע ממזונות אשר בשר משומר מהווה מרכיב בהם, כגון, בשר מעובד, דגים מעושנים, פסטרמה, נקניקיות וארוחות מוכנות.
מונוסודיום גלוטמאט: מונוסודיום גלוטמאט הוא משפר טעם הנמצא במזונות רבים וגם הוא מעורר התרחבות של כלי דם. בדקו את התוויות על המזונות שאתם אוכלים כדי לראות אם הם מכילים מונוסודיום גלטמאט. מזונות שמכילים מונוסודיום גלוטמאט כוללים: תערובות תבלינים, אבקות להכנת מזון, צ'יפס, קרוטונים, בוטנים קלויים, מזון קפוא, מאכלים המכילים ג'לטין, אוכל אסיאתי, רוטב סויה, רטבים, מרקים ושמרי אפייה.
פירות הדר, אבוקדו, בננות, צימוקים ושזיפים עשויים גם הם לעורר התקפי מיגרנה. עם זאת, רצוי לשמור על תזונתם של הילדים מאוזנת ולא להימנע מלתת להם פירות כלל כדי לא לפגוע בהתפתחות ובגדילה שלהם. במקום זאת מומלץ לנהל 'יומן מיגרנות' ובו לעקוב האם המיגרנות מופיעות בצמידות לאכילת פרי מסוים.

תרופות - מומלץ שילדים ימנעו מנטילת תרופות אנטי-דלקתיות (NSAIDS), אצטמינופן (םרצטמול), טריפטנים וארגוטמינים. כמו כן, לילדים הסובלים ממיגרנות שטופלו זמן ממושך באמפטמינים, פנוטיאזין (סוג של אנטי-היסטמין), או פרופנולול (אינדרל), מומלץ להמנע מהפסקה מוחלטת ופתאומית של נטילת תרופות אלו שכן זה עשוי להוביל להתקפי מיגרנה.
<@ --- IMG_2 --- @>
גורמים פסיכולוגיים - לחץ, מתח, דאגות, דיכאון ועצב עשויים לעורר התקפי מיגרנה. חשוב לדעת שהתקפי מיגרנה אינם כאבים מדומיינים ואינם מעידים על הפרעה נפשית. אם המיגרנה נובעת מלחץ, לא יהיה פשוט לטפל בה. עם זאת, במצבים כאלו אורח חיים בריא עשוי לצמצם את תדירות ההתקפים, אם כי סביר שהוא לא ימנע אותם לחלוטין.

גורמים פיזיולוגיים - חום, מחלות, חוסר שינה ואכילה לא מספקת עשויים לעורר התקפי מיגרנה. מומלץ לילדים הסובלים ממיגרנות לשמור על סדר יום קבוע עם זמני ארוחות קבועים ולישון לפחות שבע שעות.

גורמים סביבתיים - גורמים סביבתיים שעשויים לעורר התקפי מיגרנה הם תאורת פלורסנט, אור חזק, אור מהבהב, שינויים בלחץ האוויר, גובה רב, ריחות חזקים, מסכי מחשב ושינויי טמפרטורה מהירים. חלק מהסובלים ממגרנות טוענים שהמיגרנות שלהם מתעוררות בעקבות תבניות ויזואליות מורכבות כמו פסים, משבצות, או קווי זיגזג.

מאמץ גופני ותנועה - פעילות גופנית עשויה אף היא לעורר התקפי מיגרנה. חלק מהסובלים ממיגרנות מדווחים על כך שהמיגרנות מתעוררות בעקבות ביצוע ספורט כלשהו אחרי פעילות גופנית אינטנסיבית. גם מקרים של טראומת ראש קלה כתוצאה מספורט (כגון מכה מכדור או נפילה על הראש) עשויים לגרום להתקפי מיגרנה. בנוסף, נסיעות או תנועות מסוימות עשויות לעורר התקפי מיגרנה, בעיקר בילדים קטנים.

לכתבות נוספות בנושא רפואת ילדים:
מאלו תסמינים אצל ילדים אסור להתעלם?
10% מההורים דוחים או מדלגים על חיסונים
מגיפת ספטמבר: אסתמה של תחילת הלימודים
אוטם מוחי בילדים: אבחון וטיפול בתופעה
כמה שעות שינה ילדים צריכים?

מתי צריך לראות רופא?

אם תוך שישה חודשים הטיפול לא מביא לשיפור בכאבי הראש או אם הם מחמירים, מומלץ לקחת את הילד לנוירולוג ילדים. גם ילדים שמפתחים לפתע בעיות נוירולוגיות שלא הופיעו קודם כמו חולשה, קשיי חשיבה או התקפים אפילפטיים מומלץ לקחת לנוירולוג ילדים על מנת שיאבחן את הבעיה.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר