תשובות לשאלות מביכות של ילדים - חלק א'

1. "אז ככה..."

מפתה לנסות לפתח הילה של חשיבות תהומית ורצינות "קולית" בעת שיחה לא נעימה עם הילדים. "קוליות" תביא לנו כבוד, לא? לא תמיד. זה בסדר להראות שהשאלה לא נעימה, או שהשיחה הופכת למביכה מעט. כל זה נורמלי לחלוטין ואם תביעו מבוכה מהנושא שהילד העלה, זה דווקא יראה לילד שלכם שאתם כנים. במידה וההורים שלכם לא דיברו אתכם על סקס או סמים, ספרו זאת לילדים שלכם. אתם יכולים להבטיח לילד שאתם עושים כמיטב יכולתכם, משום ששיחות אלו הן חשובות. במידה והשיחה הופכת ללא נעימה במיוחד, קחו הפסקה כדי לאסוף את עצמכם – שיחה בין הורים לילדים לא צריכה להיות חד פעמית, אלא דיאלוג מתמשך.

למידע נוסף בנושא רפואת ילדים הכנסו לפורומים:
פורום הורים ומתבגרים, גיל ההתבגרות
פורום התפתחות הילד, התפתחות ילדים
פורום פסיכיאטריה ילדים ובני נוער
פורום רפואת ילדים, מחלות ילדים
פורום רפואת עיניים ילדים

2. אין דבר כזה "נורמלי"

בני נוער תוהים רבות האם הם "נורמלים". הם מודדים נורמליות דרך התבוננות על חבריהם לכיתה, או מה שהם רואים בטלוויזיה. אך לא משנה כיצד הם רואים "נורמלי", הם כנראה מוטרדים מכך שהם אינם כפי שהיו רוצים להיות. אולי הם חושבים שהם אמורים לצאת לשתות כל לילה, או אולי מוטרדים מהעובדה שהם לא מחליפים בני זוג בתדירות גבוהה מספיק. ייתכן שהם חשים שפיזית הם עוד לא התפתחו "מספיק", או שדבר אחר מפריע להם בלימודים. לא משנה מה הוא הדבר שגורם להם להרגיש חריגים, בני הנוער שלכם עלולים להרגיש מתח, עצבות ואפילו דיכאון מהתחושות האלו. דברו איתם וגלו להם את האמת: אין דבר כזה "נורמלי".

3. "אני לא יודע"

אם הילד שלכם הצליח לאסוף את האומץ כדי לשאול אתכם שאלה מביכה, בוודאי תרצו שתהיה לכם תשובה עניינית ומנצחת, נכון? אולי אתם חושבים שכל תשובה שהיא פחות ממושלמת תגרום לבן הנוער שלכם לפקפק בכם או לאבד בכם אמון, אך אתם לא תאבדו שום נקודות אם תודו באמת – שאתם לא יודעים. יש סיבה לכך שהשאלות של בני הנוער שלכם אינן נעימות: הן קשות ולא תמיד קל לענות עליהן. שאלו את הילד שלכם אם תוכלו לחזור אליהם עם תשובה, או נסו לחפש תשובה יחד. כך תראו להם כנות, שעשויה להיות מאוד מרגיעה.

4. "כן, גם את זה עברתי"

לעיתים קרובות ילדים רוצים לדעת אם אתם מבינים את הבחירות שהם חייבים לעשות ואת המצבים אליהם הם נקלעים, ולכן הם עשויים לשאול שאלות ישירות מאוד, כגון "האם היה לכם סקס לפני הנישואים?", "האם עישנתם גראס, או עשיתם סמים אחרים?", "האם ילדים אחרים התעללו בכם?". אתם מצדכם, אולי תתהו האם זה נבון להודות באמת, מפני שאם כן התעסקתם בפעילויות שובבות בגילם, ואתם מקווים שהם ימנעו מפעילויות אלו, אולי להודות באמת יראה כאישור.

אתם אולי דואגים שהם לא יכבדו אתכם יותר אם תתפסו בעינהם כלא מושלמים. אין דרך אחת לענות על שאלות מסוג זה, אך מחקרים בנושא מראים שכנות היא הדרך הטובה ביותר לעזור לבני נוער להתגבר על הבחירות המסוכנות שלהם. רוב הסיכויים הם שבני הנוער שלכם כבר ראו דברים גרועים יותר בטלוויזיה, אז קחו את הזמן לדבר על החוויות הלא נעימות, ספרו להם מה גרם לכם לפעול כפי שפעלתם וכיצד הייתם פועלים אחרת. אם אתם מרגישים שעשיתם טעות, דברו עליה. אם תזכירו לילדים שלכם שגם אתם התמודדתם עם אותן הבעיות, הם יראו בכם מקור טוב לתשובות לשאלות קשות. היו כנים, מבלי לחשוף כל פרט קטן מהעבר.

לכתבות נוספות בנושא גיל ההתבגרות:
טיפים להורות נכונה לבני נוער
חרדה חברתית בגיל ההתבגרות
בעיות גיל ההתבגרות – עצות להורים
פגיעה עצמית במהלך גיל ההתבגרות
בני נוער: כך תתמודדו עם גיל ההתבגרות

5. להלן העובדות

במידה ובני נוער נגשים להוריהם לקבלת תשובות לשאלות, זה כנראה משום שהם יודעים שהמדיה לא תספק להם תשובות מהימנות. זהו הזמן לספר להם את העובדות הקרות, על הסיכון והאחריות שבפעילויות מסוימות. למרות שזה די מפתה להכניס בהם קצת פחד ואימה, כמו לשקר ולהגיד שסקס זה דבר נוראי, שרק תינוקות ומחלות מין נובעים ממנו, השתדלו להימנע מאמירות מסוג זה. במקום, נסו להציג בפניהם תמונה מאוזנת ולשחרר אותם ממיתוסים שונים שאולי שמעו בבית הספר או קראו באינטרנט. למשל, אולי הם שמעו שלהתמכר לסמים משימוש חד פעמי זה בלתי אפשרי, או שלא ניתן להיכנס להריון בזמן המחזור. הראו להם את האמת, היו סבלניים והסבירו להם שכל החלטה תוביל אותם לחוויה אחרת – נעימה יותר או פחות.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר