מחקר: יולדות ערביות מניקות יותר

במחקר ראשון מסוגו בדקו חוקרות במרכז הרפואי אסף הרופא את משמעות הסמלים והמנהגים בקרב יולדות יהודיות וערביות, באמצעות שני מחקרים.

ממצאי המחקר אמורים לסייע לצוותים המטפלים ביולדות להיות רגישים לצרכיהן, אמונותיהן ותרבותן של נשים לפני לידה, וכל זאת כדי לספק להן חווית לידה טובה יותר.

לחדרי הלידה בארץ פונות יולדות ממוצא יהודי וערבי, כאשר הבדלי התרבות בין הקבוצות באים לידי ביטוי בהריון, בלידה ובמשכב הלידה. ממצאי המחקר מצביעים על המשותף ועל השונה בקרב היולדות.

המסקנה העיקרית שנתקבלה מהמחקר היא כי במשמעות האישית שייחסו המשתתפות ללידה, למנהגים ולסמלים, טמון חלק גדול מחווית הלידה של כל יולדת. לבית חולים שירצה לפתח מערכת טיפולית עם רגישות תרבותית מומלץ להפנים את משמעות אמונות אלו עבור היולדות.

מטרת המחקר היתה גם להשוות בין מאפייני הנשים היהודיות לערביות, בדפוסי המעקב הרפואי בהריון בהיענות להדרכה וטיפול, ובביטויי ההתנהגות בלידה ובמשכב הלידה.

המחקר נערך על ידי אסתר קלוג, חניתה נתנזון ולידיה כידר (אחיות מילדות בחדר לידה), ענת קאן (מיילדת ומפקחת אגף אימהות), ודינה סילנר (מנהלת מערך הסיעוד), מנחת המחקר היא ד"ר מיכל רסין (אחראית יחידת מחקר בסיעוד.

במחקר השתתפו 126 יולדות ממוצא יהודי וערבי מוסלמי, שענו על שאלון בן 45 פריטים, שנבנה במיוחד לצורך המחקר.

ממצאים חשובים. הקטגוריות שזוהו בהתייחס למשמעות הלידה היו: אמהות, הענקת חיים, משפחה והמשכיות. אולם בעוד שהיולדות הערביות ראו אותן בהקשר של קבלת לגיטימציה חברתית, היולדות היהודיות ראו בהן דרך למימוש עצמי.

למידע בריאותי נוסף היכנסו לפורומים:
פורום הריון ולידה
פורום הכנה ללידה
פורום הריון בסיכון גבוה
פורום אולטרה סאונד בהריון
פורום חרדה מהריון ולידה

מתברר כי גם באוכלוסיה הערבית נוהגים לבצע ברית ואף חגיגה גדולה לכבוד הרך הנולד. עריכת ברית מילה לבן היא מנהג משותף לשתי הדתות, שמשמעותו שונה בין היולדות הערביות ליהודיות.

בבדיקת המשמעות האישית הגלומה בשמות הפרטיים שנתנו היולדות לנולד, נראה כי השמות הדתיים הקלאסיים עדיין רווחים בחברה הישראלית ערבית.

לעומת זאת, השמות הדתיים הקלאסיים כמעט ונעלמו מהשכבה החילונית והמסורתית בחברה הישראלית יהודית, ותחת זאת בולטת עלייתם של שמות מודרניים, המייצגים ערכי טבע ותכונות חיוביות.

חלק מהשמות מביעים מחאה חברתית סמויה כנגד הג'נדר באמצעות מתן שם יוניסקס, ואחרים משקפים רצון לפרוץ את גבולות התרבות באמצעות מתן שם לועזי.

לכתבות נוספות בנושא הריון ולידה:
הולדתה של אם
דיכאון אחרי לידה, חרדה ופסיכוזה
לידה רגילה, ניתוח קיסרי - עובדות חשובות
ישראל: יותר בדיקות גנטיות בכל שנה
אולטרה-סאונד בהריון, המדריך השלם

הממצאים מלמדים על הבדלים ברורים בין הקבוצות. הנבדקות הערביות, למשל, נטו פחות לבצע מעקב הריון ולהשתתף בקורס הכנה ללידה, לעומת נשים יהודיות. בשלב הפנייה לחדר לידה, נמצאו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות, בסוג ומספר המלווים של היולדת.

לעומת זאת, ביטויי כאב, הופגנו יותר על ידי המשתתפות הערביות. שיכוך כאב באמצעות הרדמה אפידורלית, ניתן בשעור גבוה ליולדות ממוצא יהודי, לעומת שיכוך כאב באמצעות פטידין ופנרגן, שניתן בשעור גבוה ליולדות ממוצא ערבי.

בתחום ההנקה, נמצאו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות: בעוד שכל היולדות ממוצא ערבי החליטו להניק, רק 71% מהיולדות ממוצא יהודי ביטאו את רצונן להניק.

לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות בעליה במשקל במהלך ההריון, בסיבת הפנייה לחדר לידה, במספר שבועות ההריון עד ללידה ובמשקל הילוד.

"נעשו שני מחקרים, אחד איכותני, בו גילינו מהי משמעות הלידה, מהם המנהגים המקובלים ועוד, ואילו במחקר הכמותי בדקנו מאפיינים של הנשים היהודיות והערביות וגילינו הבדלים רבים בין האוכלוסיות", מסבירה אסתר קלוג, מיילדת ואחת מעורכי המחקר.

"המוטו שלנו הוא להמליץ על הנקה, כולל הדרכה שוטפת במחלקה, המחקר עזר לנו ללמוד כי 100% מהנשים הערביות מעוניינות להניק לעומת 71% בקרב היהודיות. השאלה הראשונה שאנו שואלים את היולדת מייד עם סיום הלידה, היא האם את מעוניינת להניק".

קלוג תורמת ממצאים נוספים: "חשבנו כי נשים ממוצא ערבי לוקחות יותר תרופות בהריון - תרופות טבעיות, תרופות סבתא, עשבים וכדומה, אך גילינו כי השערה זו אינה נכונה. נשים ממוצא ערבי נוטלות תוספת של ברזל במהלך ההריון ואילו נשים ממוצא יהודי לוקחות תוספי מזון, ברזל וחומצה פולית.

בנושא ההכנה ללידה, מצאנו כי נשים ערביות לא עושות קורס הכנה ללידה ומקבלות את הידע מאימן או מהחמות שלהן, לעומת נשים יהודיות שנרשמות ברובן לקורס זה, קוראות מידע באינטרנט, ספרים וכדומה.

חשוב לנו לדעת על כך, כדי להחדיר את הידע עוד בטרם הלידה וכן נובע מכך צורך להגדיל את כמות האחיות דוברות השפה הערבית".

נושא נוסף שנבדק הוא בדיקות במהלך ההריון. "מצאנו כי נשים יהודיות עושות בדיקות גנטיות, שקיפות עורפית ומי שפיר בשכיחות גבוהה יותר מהנשים הערביות שאצלן ההיענות היתה גבוהה יותר לבדיקת חלבון עוברי. אצל הנשים הערביות הייתי מעודדת ביצוע בדיקות גנטיות ואחרות דווקא בגלל הנושא של נישואים בתוך המשפחה", מוסיפה קלוג.

משמעות הלידה עבור נשים יהודיות היא מימוש עצמי ומתן ביטוי לנשיות, לעומת נשים ערביות שהלידה נועדה לחבר אותן לחברה וזהו כרטיס הכניסה שלהן לחברה הערבית. כמו כן, נשים יהודיות נוהגות לבקר בחדרי הלידה לפני הלידה, ונשים ערביות לא", היא מסכמת.



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר