ניתוח קיסרי - המדריך השלם

במקומות רבים נטען כי מקור שמו של הניתוח הקיסרי נובע מכך שבשיטה זו יילדו את יוליוס קיסר, שליט רומא.

ההסבר הזה שגוי - המושג "ניתוח קיסרי" נולד כ-700 שנה לפני שיוליוס קיסר בכלל נולד. מלבד זאת, באותה תקופה לא שרדו האמהות היולדות את הניתוח ומתו סמוך ללידה. לו נולד יוליוס קיסר בשיטה זו - הייתה אמו מתה, אלא שידוע כי אמו של יוליוס קיסר הייתה עדיין בחיים כאשר היה מפקד הצבא.

מקור השם "ניתוח קיסרי" הוא מהמילה הלטינית "קאסיוּס" חַתוּך/כַּרוּת. בלטינית: caedo, caedere, caesum, הן מלים שפירושם לחתוך/לכרות. מכאן, שפירושו של "ניתוח קיסרי" מלטינית - הוא "ניתוח חיתוך".

ניתוח קיסרי מופיע בספרות חז"ל בשם "יוצא דופן", כלומר ולד שנולד דרך דופן הרחם. "יוצא דופן, והבא אחריו - שניהם אינן בכור לא לנחלה ולא לכהן" (משנה מסכת בכורות פרק ח', משנה ב').

למידע נוסף על לידה קיסרית, לידה טבעית היכנסו:
פורום הריון ולידה
פורום הכנה ללידה
פורום לידה טבעית, לידה פעילה
פורום חרדה מהריון, חרדה בהריון
פורום הריון בסיכון גבוה

מהו ניתוח קיסרי? ניתוח קיסרי, הנקרא לעתים גם "לידת חתך", הוא הליך ניתוחי שבו חותכים את דופן הבטן ואת הרחם כדי להוציא את העובר (אחד או יותר) ואת השלייה.

ישנם שני סוגים של חיתוך הרחם בניתוח קיסרי: החתך הקלאסי והחתך הרוחבי בחלק התחתון. הניתוח הקלאסי מתבצע על ידי חיתוך אנכי במרכז רחמה של היולדת.

החיתוך התחתון, בו משתמשים יותר בימינו, ויתרונותיו הם איבוד מופחת של דם, קל יותר לסגור אותו והוא מאפשר לידה טבעית בהמשך.

לאחר הניתוח נהוג להשגיח על היולדת מספר שעות בחדר התאוששות ולאחר מכן היא מועברת למחלקת יולדות, לאשפוז הנמשך כחמישה ימים.

רוב החוטים שבהם משתמשים בניתוח נמסים מעצמם ואת העור סוגרים במהדקי מתכת אותם מסירים כעבור חמישה עד שישה ימים, לקראת השחרור מביה"ח.

מכל יתר הבחינות, המהלך לאחר הניתוח דומה למהלך שלאחר לידה רגילה, כמו התכווצויות הרחם, ההנקה וההפרשה הנרתיקית. ההתאוששות מהניתוח היא כמו התאוששות מכל ניתוח דומה, בכל הקשור ליכולת התנועה, לכאב, לפעולת המעיים וכדומה.

מדוע מנתחים? ניתוחים קיסריים שכיחים יותר בהריונות של נשים מבוגרות, שמנות מאוד, נשים הסובלות מרעלת הריון, נשים שילדו בניתוח קיסרי בעבר, או כאלו שנושאות תאומים או שלישיות בבטנן.

כמו כן, שכיח הניתוח במקרים בהם לידה נרתיקית (רגילה) אסורה ומסכנת את האם או את העובר, כמו למשל במצב בו השלייה מכסה את צוואר הרחם בשלמותו, או כאשר העובר גדול מאוד, או שהוא נמצא במנח המקשה על לידה טבעית ואינו מאפשר אותה כלל או במנח המסכן את העובר וניסיון להיפוך העובר נכשל. מקרים נוספים שבהם ישנה התוויה רפואית ללידה בניתוח קיסרי הינם:

כאשר נעשה ניתוח קודם לתיקון רחם בשל מום מלידה.
כאשר חבל הטבור נולד לפני העובר עצמו.
כאשר קיים צורך בלידה מיידית, במצבים כמו: יתר לחץ דם, גדילה לקויה של עובר בתוך הרחם, ירידת מים וזיהום הרחם.
כאשר היולדת בשלה ללידה מזה זמן ומנגד, אין כל סיכוי שלידה רגילה, נרתיקית, תתרחש בזמן הקרוב.
קבוצת סיבות נוספת היא מקרי חירום, המהווה כחמישית מכלל הסיבות, וכוללת: דמם נרתיקי, צניחת חבל טבורי,
סבל עד סכנת מוות לעובר.

ניתוח קיסרי אלקטיבי. כאשר ניתוח קיסרי מתוכנן מראש, הוא נקרא ניתוח קיסרי אלקטיבי, כלומר שהוא נעשה מתוך תכנון ובחירה. לניתוח קיסרי אלקטיבי נקבע תאריך מראש על ידי הרופא, ואין תלות בתחילת הצירים או בשום גורם אחר.

ניתוח חירום. לעיתים, מתרחש סיבוך במהלך לידה שהתחילה כרגיל ולכן הצוות הרפואי מחליט על מעבר לביצוע ניתוח חירום. מטרת הצוות הרפואי, בכל מקרה, לשתף אותך בהחלטה עד כמה שניתן.

נוכחות האב בניתוח. בחלק מבתי החולים בארץ מאפשרים לאב להיות נוכח בניתוחים קיסריים אלקטיביים. רמב"ם היה בית החולים הראשון בארץ אשר הנהיג ואפשר את השתתפות האב גם בלידה קיסרית.

לכתבות נוספות על ניתוח קיסרי, לידה טבעית:
מחקר: זהירות, ניתוח קיסרי
של מי הלידה הזאת?
בצער תלדי בנים, או שתקחי אפידורל?
לידה רגילה, ניתוח קיסרי - עובדות חשובות
"לידה קיסרית היא לידה לכל דבר"

צוות חדר החלידה של ביה"ח רמב"ם מברך ומעודד את נוכחות האב או גורם תמיכה אחר בניתוח. עם זאת, בעת ביצוע ניתוח חירום קיסרי, נוכחות האב לא תוכל להתאפשר בכל המקרים.

ניתוח קיסרי - הסיכונים. בעבר הרחוק, חלק ניכר מהנשים שיילדו בניתוח קיסרי מתו תוך זמן קצר, בעיקר כתוצאה מזיהומים.

תמותת נשים שעברו ניתוח קיסרי הייתה גבוהה עד כדי כך, שהתקיים ויכוח בנושא זכותו של מי גבוהה יותר לחיות - האם או העובר. הנוצרים סברו שהיות והעובר עדיין לא חטא, זכותו לחיים גדולה מאשר זכות האם. לעומת זאת, ביהדות נקט הרמב"ם ב"דין רודף" והעדיף את חיי האם.

באמצע המאה ה-19 היתה 'קדחת הלידה' נפוצה מאוד בבתי חולים, והתמותה ממנה נעה מ-10% ועד ליותר משליש מהיולדות.

ב-1847 היה אינגץ זמלוייס, רופא אוסטרי-הונגרי ומחלוצי תחום האפידמיולוגיה, אחראי על אחת ממחלקות היולדות בבית החולים בוינה. זמלוייס גילה כי נטילת ידיים בחומר מחטא המכיל סידן תת-כלורי, בין נתיחת גופות לבדיקת חולים ויולדות, גורם להפחתה בתמותה.

זה היה שנים רבות לפני גילוי החיידקים וזמלוייס הסיק כי התמותה מקדחת הלידה במחלקתו קשורה ב"חלקיקים" שנשאו הסטודנטים שעסקו גם בנתיחת גופות, על ידיהם. עם הנהגת כללי ההיגיינה החדשים, שיעור התמותה במחלקה של זמלוייס ירד לכ-3%.

ב-1848 הרחיב זמלווייס את הדרישות להיגיינה - הוא דרש לחטא את כל המכשירים שהסתייעו בהם בלידה, ובכך העלים לגמרי את קדחת הלידה ממחלקתו.

עד שנת 1975 עדיין נפטרו 31 נשים מתוך 100,000 ניתוחים קיסריים. נתונים משנות ה-90 מראים שבימינו אחת מכל 2,000 נשים שילדו בלידה קיסרית נפטרה, לעומת אחת מ-10,000 בלידה רגילה (vaginal delivery).

נתונים אלו אינם מצביעים בהכרח על סיכון גדול יותר שבביצוע ניתוח קיסרי ניתוח לעומת לידה, משום שנשים הנמצאות מלכתחילה בסיכון גבוה, יולדות כמעט תמיד בעת ניתוח קיסרי.

ניתוח קיסרי - 15 עד 20 מתוך 100 נשים יולדות. עד לפני כ-15 שנים, רק 5 נשים מתוך 100 יולדות עברו ניתוח, ואילו כיום השיעור עומד על כ- 15 עד 20 נשים ל-100 וישנם מרכזים רפואיים שבהם השיעור מגיע אף ל-25 נשים לכל 100 יולדות.

אם בתחילה שיעור הסיבוכים היה גבוה ביותר, הרי שבשנים האחרונות הוא ירד משמעותית בשל השיפור בטכניקה הניתוחית ובדרכי ההרדמה, היכולת לתת עירוי דם וגילוי האנטיביוטיקה.

עם זאת, גם כיום אין זה ניתוח חסר סיבוכים. ניתוח קיסרי, כמו כל ניתוח פולשני, גורר בעקבותיו סכנות מתהליך ההרדמה, זיהומים וזמן התאוששות ארוך.

הכינה: טל שדה, הקריה הרפואית רמב"ם. לכתבות נוספות בנושא בריאות, רפואה מונעת ואיכות חיים היכנסו לאתר הקריה הרפואית רמב"ם



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר