דמעות בתינוק

דגנית שלום

דמעת כרונית בתינוק מקורה לרוב בחסימה של דרכי הדמעות. במידה ומדובר על דמעת קבועה בצד אחד בכל עונות השנה, הסבירות שמדובר על חסימת דרכי הדמעות גבוהה. התופעה נפוצה למדי בחודשים הראשונים ומופיעה בכ 6% מהתינוקות. יש מרכיב תורשתי משמעותי לתופעה, אך גם דלקות ויראליות חוזרות של דרכי הנשימה, פוליפים גורמים סביבתיים אחרים קשורים בה.

בדיקת רופא העינים תכלול הערכת החסימה לפי רמת פלס הדמעות, ושלילת מקור אחר לדמעת. (אלרגיה, דלקת כרונית זיהומית וכדומה).
כאשר מדובר בחסימת דרכי דמעות, לעיתים מופיעה הפרשה מוגלתית- צהובה או ירוקה המעידה על התארגנות של חיידקים באיזור אגן הניקוז של הדמעות. (שאינו פעיל). הטיפול הוא ע"י מתן טיפות אנטיביוטיות מקומיות, ובאופן נדיר יש צורך במתן אנטיביוטיקה דרך הפה.
ברוב המקרים (כ 90%)התופעה מסתדרת עד גיל שנה תחת טיפול שמרני של קומפרסים עם האצבע לכיוון שק הדמעות.
במידה והתופעה לא חלפה ויש דמעת גם לאחר גיל שנה, מקובל להמתין עד לאחר תקופת ה"נזלות" וההצטננויות, ולבצע בגיל 12-18 חודש פתיחה מכנית של פתח שק הדמעות. מדובר על פעולה כירורגית פשוטה הנמשכת מספר דקות, ונעשית בהרדמה כללית. אם בתום הפעולה מתברר כי יש מצב אנטומי לא תקין, מומלץ להשתיל צינורית סיליקון לשמירת דרכי הדמעות פתוחות , ולהשאירן למספר חודשים. ניתן להוציאן אז במרפאה ללא הרדמה.
ברוב המקרים די בפעולות אלו לפתור את הבעיה. באופן נדיר יש צורך בניתוח דרכי דמעות עם מעקף לאף. תוכלי לקרוא סקירה נרחבת על כך במאמר שפרסמתי בעיתון EYE במרץ 2007, לפי הקישור:

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17363927?ordinalpos=8&itool=EntrezSystem2.PEntrez.Pubmed.Pubmed_ResultsPanel.Pubmed_RVDocSum

הערה חשובה: בשל העובדה שהורים רבים חוששים מהפעולה בהרדמה כללית, אם התינוק מופנה עד גיל 8 חודשים, אנו מבצעים את פעולת הפתיחה המכנית ללא הרדמה- ובכך חוסכים את ההרדמה.

בברכת החלמה מהירה,

ד"ר אריה נמט