ירד מהפסים

שלום ליאת, ילדים הרבה פעמים בוחנים עד כמה הם יכולים "למתוח" את גבול הוריהם וחשוב מאד לדעת להציב את הגבול. יכול להיות שהחופש (אם הילד בחופש ממסגרת) הוא זה שיצר את תחושת "שבירת הכלים" ויכול להיות שהוא החליט לבדוק מה קורה ב"זירת ההורים" . בבואנו להציב גבולות לילד חשוב מאד קודם כל להגדיר לעצמנו, ההורים, מהם הקוים האדומים שלנו, מהי התנהגות מקובלת ומהי התנהגות שאיננו מסכימים עליה.איפה הילד מתנסה, בודק, בוחן ואיפה הוא מאבד עצמו. אחרי שבחנו והדגשנו את הקווים האדומים-הרי שיצרנו את הגבולות. ובתוך הקוים האדומים הללו, שצריכים להיות די מעטים לטעמי, יש מרחב התנסות חופשי, מאתגר ומרתק.כתבת שהילד התחיל להרביץ-זהו קו אדום שיש להמנע ממנו. חשוב להסביר את משמעות העניין, את העובדה שזה לא נעים ושבכל פעם שהוא יעשה כך, הוא בעצם יצמצם לעצמו אפשרויות.בכל פעם שהוא מרים יד, קחי אותו, הרחיקי אותו מהסיטואציה, ללא עצבים וללא צעקות, אך באסרטיביות ותני לו להבין שבכך הוא מנע מעצמו לשחק באותו רגע או לקבל משהו.בכל פעם שהוא צועק או מתעצבן,אמרי בתוקף שזה לא נעים לך ושאת לא מבינה ומקשיבה שמדברים בצורה כזו ופשוט התעלמי מה"סנקציות" אם יהיו.ושוב-בלי לכעוס ובלי להתעצבן-פשוט התעלמי והתרחקי. את יכולה לומר לילד שתשמחי להקשיב ולהיות למענו ברגע שיסכים להרגע אך כל עוד הוא ממשיך בשלו, כך גם את.אם תהיי מספיק ברורה, תראי שמהר מאד ילדך ינטוש התנהגויות אלו שכן יבין שאינן מיצרות שום תגובה מצידך-לא חיובית ולא שלילית.
ובקשר לחוסר הרצון שלך לטעות-אין דבר כזה, אין אפשרות שלא לטעות, הדבר היחיד שאנו יכולים לעשות הוא לנסות לעשות את המיטב, להתבוננן בעצמינו ובהתנהלות שלנו ולתקן דברים שנראה לנו שאינם נכונים. השאיפה לא לטעות בעצמה מעבירה מסר לא נכון לילדים. יש מי שאומר "מי שלא עושה לא טועה". אל תשאפי לא לטעות, תשאפי לשמור על צלילות ובהירות דעתך ולתקן דברים שנראים לך לא נכונים.
אם יש לך שאלות נוספות-כאן לרשותך
בהצלחה ואשמח לעידכונים

הילד שלי בן שנה ו 8 חודשים, ומרביץ לי כל הזמן. נושך מושך שורט צובט מרביץ ועוד מגוון אפשרויות.
הוא מאוד מכאיב לי. ניסיתי הכל, מהסברים,צעקות,נשיקות וחיבוקים, עונשים ( לשבת בלול לפסק זמן ) ואפילו להחזיר לו כדי שאולי יבין שזה מאוד כואב לי ולא נעים. שום דבר לא עוזר. הוא מרביץ גם לאחרים אך נראה שכלפי הוא מפנה את רוב האגרסיביות.
כל ההצעות שיש כאן, כבר ניסיתי וזה לא עוזר.אני מאוד אשמח לרעיונות נוספים.

התנהגות שבזו אינה מקובלת וילדך צריך לדעת זאת. אין שום אפשרות לילדך להכות אותך או משהו מסביבך..לדעתי המסר פשוט לא עובר בצורה ברורה, שכן איך זה ייתכן? ילדך מרים עליך יד? נראה לי שמדובר בבלבול מאד בסיסי בהגדרות בבית-מי הילד? מי ההורה? מהו כבוד? מהי מילה? מהו גבול?
אין לי מספיק פרטים בסיפורך על מנת לנסות להדריך אותך, אם את מעונינת אשמח לעזור
בהצלחה