שאלה

גם ילדים הנוטים לסרבול תנועתי, חוסר התמדה ואי עמידה במשימות "פשוטות" קוצרים המון הצלחות דווקא בתוך המים. וככל שהילד צובר יותר הצלחות, כך עולה ערכו העצמי בעיניו והדרבון להתמיד - גם אם קשה, לסיים את התרגילים (כי כעת הוא יודע שהוא מסוגל), להקשיב (כי הנה, הוא מצליח), להתרגל ל"גבולות" ולמסגרת שמציבים בפניו המים.

מאפייני המים כתורמים לשיפור התנהגותי:
-המים מווסתים, עוטפים ומרגיעים: התמיכה של המים והמגע המלטף משרים על הילד תחושת רוגע ומשחררים אותו ממתחים גופניים ורגשיים שמצטברים במהלך השבוע, ממש כאילו חזר לרחם אימם.
-המים מאיטים את התנועה והקצב: התנגדות המים היא פי 8 ביחס ליבשה והלחץ ההידרוסטאטי שלהם גורם להאטה בתנועה ובקצב ההתנועעות - יתרון חשוב אצל ילדים היפראקטיביים.
-המים מאפשרים פעילות גופנית מאורגנת: בסביבה מימית, כשאין קרקע מוצקה, הילד לומד להשתמש באברי גופו בתבונה ובזהירות ומתוודע ליכולותיו ולכישוריו הגופניים. הילד זהיר יותר בסביבה מימית, הוא צריך להפעיל שיקול דעת ומנגנוני זהירות שהסביבה היבשתית אינה דורשת ממנו והוא נעזר באינסטינקטים הבסיסיים שלו, מבלי שצריך להעיר לו כל הזמן מה לעשות וכיצד להתנהג.
-המים מהווים מקום לפורקן היצרים 'השליליים': ילדים הסובלים מקשיי קשב וריכוז נוטים לאימפולסיביות ולעיתים אף לאלימות. סביבת המים מהווה מקום נפלא לפורקן ולהוצאת אנרגיה שלילית, מבלי לגרום לנזקים לילד או לסביבה. בתוך המים אפשר להשתולל, לקפוץ, לעשות תנועות מהירות - פעולות הנתפסות כשליליות,