הזרעה שניה

הסיכויים תלויים בסיבמ אי ההצלחה להרות אך היות והצלחת סיכוייך טובים.
העובר משתרש 5 ימים ,בדרך כלל, אחרי הזרעה ושום טלטול של משאית לא תפגע במידה והשתרש.
אבל מדוע את נוסעת על משאיות שקופצות אחרי הזרעה.?

יש סיבה אחת לחוסר היקלטות בטבעיות וזה כי בעלי
לא מסוגל לגמור כשהוא יודע שאני מבייצת...הוא
לחוץ מאוד...אז החלטנו ללכת על הזרעות...
נתפסתי כבר בהזרעה הראשונה שביצענו (עם השבחה) אך ללא סיבה בשבוע 8+ עובר איבד את הדופק....
המשאית היא כלי הרכב היחיד שיש לנו...אני נמנעת כרגע לעלות למשאית כמה שאפשר.....

תודה רבה

אל תגידי לו מתי את מבייצת.
הנסיעה במשאית לא גורמת לכלום ולא מורידה סיכויים.
את יכולה להמשיך למסוע במשאית שלא יחשוד.

לא ניתן להסתיר ממנו כי הוא לוקח אותי לרופא למעקב ביוץ
הוא מעורב בכל התהליך...ניסיתי לעשות זאת אבל זה בלתי אפשרי להסתיר ממנו...

בע"ה אני מקווה שהפעם גם נתפס ושהפעם יחזיק ההריון ושהכל יהיה בסדר..


תודה רבה

אני גם מקווה שזה יצליח ואז לא ניתן לך כל מיני עצות מוזרות...
בכל אופן אם לא ילך תדברי עם הרופא המטפל ותסבירי לו את הבעיה של בעלך וכשיגיע יום הביוץ לפי דעתו תבקשי שיגיד לבעלך שהחודש הביוץ לא משהוא ושהוא דוחה את הטיפול לחודש הבא ותנסי לבד .תגידי לבעלך שאם אין ביו ץטוב החודש כדאי לעשות קצת חיים.

אתה באמת מאמין שזוג בתוך תהליך סבוך ממילא של טיפולים צריך לתחמן אחד את השני?
אני לא יודעת איזה סוג של רופא אתה מחשיב את עצמך,
אבל עד כמה שאני מבינה, הבעל הוא מטופל של מומחה הפריון בדיוק כמו האישה. ויש לו זכויות לא פחות ממנה.

אתה מציע לאישה לבקש מהרופא שישקר לבעלה (לא מבינה מי הרופא שיסכים??), בנוסף לשקר לו בעצמה ולפתות אותו בטענה שהיא רוצה לעשות חיים, כשבעצם היא רוצה את הזרע שלו באופן שלא ילחיץ אותו?
אתה יכול לתאר לעצמך את הרגע שבו חס וחלילה היא מגלה שההניסיון לא צלח והיא לא בהריון? אז לא רק שהם חווים כשלון נוסף, אלא שיש עליה נטל שהיא שיקרה לו...
או גרוע הרבה יותר, שהרופא והאישה ישקרו לבעל, והוא עדיין לא יצליח לגמור ואז היא תלחץ, כי היא בעצם מבייצת, הוא לא יודע את זה ולא מבין למה היא בלחץ...

אתי היקרה, אני מציעה לך ולבעלך לשקול ללכת, ביחד או לחוד, לעובדת סוציאלית או פסיכולוגית בקופ"ח, תפגשו איתה פעמיים-שלוש, בעלך ישחרר קצת מהלחץ שהוא שרוי בו באופן טבעי ואולי תצליחו להתגבר על המכשול הזה.
בכל מקרה, הדחקה והתעלמות מהבעיה היא לא הדרך לפתרון.

מר בידר, מציעה שתשחרר את עצמך מהפורום וממש לא אכפת לי אם כל הבנות פה יקפצו עלי ויאשימו אותי.
זה זמן שהתשובות שלך כה בוטות שאני פשוט המומה ממך.
אולי תצא לחופש... לך תעשה חיים...

עטוד פעם את כל הזמן קוראת תשובות? אולי תתחילי לעשות עם עצמך משהוא אחר במקום לקשקש בפורום ותצאי ממנו?

אתה פ ש ו ט דוחה בידר...., לא כרופא אלא חמור מכך - כ אדם!

ועוד לחשוב שלפני כמה ימים הוא כתב על עצמו שהוא דוד המלך....

אני מציעה לך להתחיל לכתוב פה יפה לבנות כיוון שאת כל השרשורים הללו שלחתי לוועדה לאתיקת רופאים - ואני חושבת שזה לא ימצא חן בעניהם לראות שחור על גבי לבן רופא משורותיהם שמתבטא כך....

עברת את הגבול!

מה זה קשור לאתיקה?
במה את עובדת? אולי גם אני אפנה לועדת האתיקה במקצוע שלך.יש לך מקצוע?

אולי את/ה רוצה לאסור את כל מי שיעז להתבדח או להציע רעיונות פחות שגרתיים בפורום פוריות?

הוא לא מתחמן ולא נעליים -
מה עדיף שהאשה תיקח סתם הורמונים כי בעלה נלחץ רק מעצם הידיעה?!
אני רואה פה דווקא השכנת שלום וסיכוי טוב לזוג הזה להכנס להריון טבעי.
אשריך פרופ' בידר על העצה! זו חכמה!

אז באמת אל תגיבו סתם ואל תעשו לפרופ' בידר עליהום כזה

תחשבו עליכן במקום האשה הזו ואולי תצליחו לראות בתשובה שלו את התועלת!!!!!!!!

צודקת בהחלט, פרופ' בידר בחר בדרך גאונית להשיב לבעיה של המטופלת.


ושוב כמו שכתבתי מי שלא אוהבת את תגובתו יכולה לפנות את שאלתה לרופא אחר בפורום!!

אני חושבת שזה רעיון מעולה זו הדרך היחידה שבה אני יכולה לגרום
לבעלי לא להילחץ,רק אם אסתיר ממנו את האמת לגבי הביוץ...
אתן לא מבינות עד כמה הוא לחוץ אפילו שהרופא שלי כבר דיבר איתו...

אל תתנפלו על ד"ר בידר הוא צודק בהחלט!!!!

אני שנאת בכינות ורחמים עצמיים,
מה אם נמצאים בטיפולים אסור להתחרמן ולעשות חיים?רק לבכות כל הזמן על מר הגורל?
ולהתרעם פה בפורום על פרופ' בידר,
תמצאו כבר חיים!
וגם אני נמצאת עמוק בתוך הזבל הזה,אבל גם לזבל מתרגלים...
חוץ מזה תמיד יש נקודות אור,חבל שתמיד בוחרים לראות את החושך...

אכן יש לנו גם חיים...
למה לא להינות מהם??
חוץ מימים שאסור וימים "למען ההריון" כייף גם לעשות בימים שלא לכדי ההריון
ופשוט לעשות חיים!!

למה לך לדחוף הורמונים אם הבעיה היא עצם הידיעה של יום הביוץ?
האם אין לו בעיה להגיע לאורגזמה בימים שהם לא בייוץ??
אם כן מצויין!!
אהבתי את תשובותו של בידר