בנות, לא לאבד תקווה!

טיפולי IVF+PGD היו מנת חלקי משנת 2004; בשנת 2007 (בטיפול ה-8) הצלחתי להרות ויש לי בן מדהים. החל משנת 2008 - שוב חזרנו לטיפולים, וללא הצלחה. חשוב לציין כי הסיבה לטיפולים הינה היותי נשאית מחלה גנטית (עם אחיזה לגןXׂ).

הטיפולים הלכו ונעשו קשים יותר, ההתאוששות משאיבה לשאיבה, הזריקות, מצבי הרוח, הכאבים ... הזוגיות. הבכי, נואשתי ! חזרתי לרופא הנשים ואמרתי לו שאינני מסוגלת יותר, החלטנו לנסות בדרך הטבעית.

תוך חודש ימים הריתי, בדרך הטבעית - היינו המומים מהקלות שבה נכנסתי להריון. ואולם בבדיקת סיסי השילייה (שבוע 11) הסתבר שאני נושאת עוברית עם תסמנות דאון - סיוט ! וועדת הפסקת הריון, גרידא...

לא ויתרנו, ועדיין בדרך הטבעית, כעבור שלושה חודשים שוב הריתי - בדיקת סיסי השילייה הראתה עוברית בריאה! החלום בהתגלמותו!!! מאחלת לכולכן ...

כמי שחיה את הפורום הזה במשך שנים רבות, כאבה והזדהתה עם סבלן של נשים רבות (ועד היום כשמדברים איתי על טיפולים משתלח גל של כאב בכל גופי) אני אומרת לכן, אל תאבדו תקווה, ובהצלחה לכולכן...