מתלבטת..

שלום, אני בת כמעט 40 (עוד חודשיים) יש לי 2 ילדים (12,9) לפני כ 3-4 שנים עברתי ניתוח להסרת החצוצרה בעקבות הריון חוץ רחמי.
בשנה וחצי האחרונות עברתי טיפולי פוריות שהחלו עם כדורים (איקקלומין) ולאחר מכן זריקות ולבסוף הגענו ל IVF .
אחרי שאיבת הביציות הראשונה (נשאבו כ 9 ביציות)התברר שהביציות לא פוריות מפני שכנראה אחת התרופות/הורמונים שלקחתי (בשאיפה)לא השפיעה בגלל שלא שאפתי נכון :-(
לאחר טיפול הורמונלי נוסף , (הפעם לקחתי את התרופה בהזרקה ולא בשאיפה), נשאבו כ15 ביציות ולאחר יומיים התברר כי רק 3 הופרו, למרות שהזרע נמצא תקין לחלוטין.
עברתי החזרת 2 עוברים "טריים" שנכשל ולאחר מכן החזרת 1 עובר "קפוא" שגם נכשל.
הטיפול כפי שאתם בטח יודעים לא פשוט לא פיזית וגם לא נפשית.
יש לי מספר שאלות:
1) האם כדאי להחליף רופא או לפחות לקבל Second opinion , האם יתכן שרופא שונה יתן לי דרך טיפול שונה ואולי הסיכוי יגדל?
הרופא שלי למעשה כמעט ולא דיבר איתי על הסיכוי שהעוברים לא יקלטו, הוא היה כל כך אופטימי ואמר שאם אנחנו עוקפים את הבעיה של החצוצרה החסרה למעשה אין כל סיבה שאני לא אכנס להריון, כשלבסוף לא נקלטו העוברים אני פשוט הייתי בשוק.
2) מה מספר הנסיונות הממוצע של IVF עד להצלחה? (אם יש בכלל נתון כזה)
2) מה הסיכויים באופן כללי ע"פ הנסיון/סטטיסטיקה, אם מכניסים את ההסטוריה שלי וגילי למישוואה. אני שוקלת אם כל "הסבל" הוא לא לשוא..אני לא לחוצה מאוד לילד נוסף, חשבנו שיהיה נחמד שלושה ילדים אבל זה לא מה ש"יהרוס" לנו את החיים ולכן ההתלבטות.

תודה,
בר-בר