היסטרוסקופיה ותלישת עור צוואר הרחם.

רצוי תמיד שיהיה להיפך -רופא זוועתי ובדיקה מדהימה.
בכל אופן קשה לענות על השאלה שלך.
גם עם קרה משהוא על ידי המכשיר זה יסתדר ויתרפא בהמשך ללא בעיות.
אני תמיד אומר שצריכה להיות סיבה טובה לביצוע הפעולה.
בכל אופן מה שחשוב זה חלל הרחם.
בהמשך , נאמר עוד חודש, כשתבדקי נוכל לומר לך האם הכל בסדר.

תודה לתשובתך. ברור כשמש שהמכשיר צבט את הרירית והרופא תלש ממני רירית.
בין אם זה בכניסה לנרתיק או במקום "מרוחק" יותר.
אחרת: הרופא לא היה מצטער, לא היה מציע נגד כאבים ולא היה מבהיל רופא פנימי שהגיע אלי תוך שניות.

כל הטראומות האלה גורמות לי לחשוב להרים ידיים ולוותר על האימהות (כמיהת חיי).
עצוב לי מאוד.

מייד לאחר מכן, שאלתי את הרופא: מה קרה? = (ידעתי את התשובה), ולמה זה קרה ?
הוא ענה: "בגלל יובש". אתם מבינים ? הנרתיק ה"זקן" שלי אשם ...

מוטב "לפעמים" להגיד את האמת ולא לנסות לטייח אותה בנסיון עלוב ואינפנטילי.

אין יובש כי שמים חומר על המכשיר שגורם לכך שהמכשיר לא יחליק על נרתיק יבש, כמו שמן סיכה.

פרופ' בידר, אוהבת את הכינות שלך.

תוך כמה זמן יש ריפוי של הרקמה ואפשר לעשות אולטראסאונד תלת מימד,
(הכולל החדרה לנרתיק) ?

מהר מאוד, תוך מספר עמים.

הי,
אני מבינה שעברת טראומה מהבדיקה האחרונה שעברת. אבל אני רוצה לשתף אותך ובסוף תחליטי לגבי השאלה האם לוותר על האימהות?
עברתי טיפולי פוריות במשך ארבע שנים רצופות שהיו קשות ואפשר לומר קשות מאוד.. אם אני אתחיל לפרט הדף לא יספיק. אירוע אחד אני כן חייבת לספר ובאותה תקופה גם שיתפתי כאן בפורום את הבנות. במהלך שאיבת ביציות הרופא בטעות ניקב לי את חלל הרחם דבר אשר גרם לדימום רציני ביותר בתוך הבטן שכמעט הרג אותי. מחדר ניתוח של ivf הריצו אותי לחדר ניתוח המרכזי בבית החולים ושם עברתי ניתוח עם שלוש נקודות של פתיחה בבטן על מנת לשאוב את כל הדם שנוצר בבטן. ההמוגלובין שלי הגיע בינתיים ל- 6 והחיים שלי כמעט הלכו. קיבלתי גם 2 מנות דם בחדר ניתו ואז הוכנס לי באחד מהפתיחות כדור ניקוז שבמהלך כמה ימים דרכו יצא הדימום עד הסוף. לקח הרבה זמן להתאושש מהניתוח גם פיזית וגם נפשית.
בסופו של דבר אני חייבת לומר לך שאני החלטתי שאני לא נשברת... ולא מפסיקה את הטיפולים למרות החוויה הקשה שעברתי. אף אחד כולל הרופאים והאחיות לא האמינו שאני אמשיך בניסיונות להביא ילד לעולם. ואני הבראתי והמשכתי לנסות והיום אני חובקת תינוק בן שנה וחמישה חודשים מהמם מאלף בלי עין הרע ששווה את כל הניסיונות ואת כל מה שעברתי.
מה שאני רוצה לומר לך תהיהי חזקה ואל תוותרי. אנחנו עוברות יסורי גיהנום כדי ללדת ולהיות אמא אבל זה שווה את זה. מחזיקה לך אצבעות ותילחמי בכל הכוח- בסוף תיזכרי את מה שכתבתי לך זה שווה.... ב ה צ ל ח ה !!! מחזיקה אצבעות. ותעדכני.