כנגד כל הסיכויים - שואלת בכל זאת

ומקווה לתשובה מכמה שיותר מומחי הפורום.
אני בת 47 וחודשיים. ללא ילדים ומעולם לא עברתי טיפולי פוריות משום סוג.
מודעת לתגובה הספונטנית שהגיל שלי יכול לעורר בפורום זה, אך שואלת בכל זאת:

לפני שנה, בגיל 46.2 נכנסתי להריון ספונטני וטבעי ראשון בחיי.
אני סובלת מתת-פעילות של בלוטת התריס ובתחילת ההריון הייתי ממש לא מאוזנת (TSH בסביבות 8-9) ועם מחסור חמור (מתחת לגבול התחתון) בויטמין B12.
בביקור הראשון אצל הרופא בשבוע 6, לאחר שנצפה כבר עובר ודופק, קיבלתי טיפול לאיזון בלוטת התריס, כמו גם מולטי-ויטמין פרנטאל וזהו.
הריון זה הסתיים בהפלה נדחית בשבוע 12, עם עובר שהתאים בגודלו לשבוע 8 ( MISSED ABORTION 12/8ׁׂׂ ), שבעקבותיה עברתי גרידה.
הווסת הבאה הופיעה כרגיל בזמן - המחזור שלי הוא של 25-26 באופן קבוע ומאד מדוייק וכך היה גם אחרי הגרידה.
אחרי הנ"ל בחודש יולי, ביצעתי בדיקות פרופיל הורמונלי + בדיקת AMH

AMH = 1.17

וביום ה-3 למחזור:
FSH = 7.50
LH = 3.20
E-2 = 269

חצי שנה אחרי, ביום ה-4 למחזור:
FSH= 5.2
LH=3.4
E-2=523
PROGESTERONE= < 2
TSH=1.45

מאז עברו כמה חודשים, ובחודש פברואר האחרון, בגיל 47 בדיוק, אחרי איחור במחזור ובדיקת הריון ביתית חיובית + בדיקת דם לבטא חיובית, מצאתי את עצמי שוב בהריון ספונטני וטבעי, שהסתיים כ"הריון כימי" בשבוע 5, עם ווסת קצרה מהרגיל. הווסת הבאה הופיע כרגיל בדיוק לאחר 25 יום.

הגניקולוג שלי (מומחה בפוריות) בד"כ מצדד - ובצדק, ככולכם כאן - בתרומת ביצית בלבד להשגת הריון בגילאים כמו שלי (ואף מוקדם יותר מגילי המופלג).
אבל
לאור 2 ההריונות הספונטניים בשנה האחרונה, בצירוף תוצאות הבדיקות ההורמונליות, הועלתה האפשרות שאולי בכל זאת, קיים איזשהו סיכוי מינימלי להצלחה בעזרת IVF, ואנו בוחנים את האפשרות לבצע 3 מחזורי טיפול מקסימום לפני מעבר לתרומת ביצית.
בינתיים נרשמו לי כל הבדיקות שעלי לבצע כהכנה לאפשרות הזו (הורמונליות, צילום רחם, בדיקת שד, בדיקות דם שונות וכו), כמו גם הבדיקות לבעלי.

אני מודעת לסטטיסטיקות, מודעת לדעה המקצועית הרווחת הרואה בתרומת ביצית בגילי פיתרון אפשרי יחיד, אבל הדעה הרווחת גם טוענת שבגילי לא אפשרי כבר הריון ספונטני וטבעי (למעט וולדניות פוריות במיוחד - מה שאני לחלוטין לא...) - במיוחד לא הריון ראשון, והנה הוא קרה לי כבר פעמיים בשנה האחרונה, והבדיקות לא רעות בכלל, לגילי.

לכן, בכל זאת שואלת שוב, ומקווה לכמה שיותר דעות מקצועיות במקסימום פתיחות דעת:
האם לאור סיפורי הנ"ל, ההריונות הספונטניים השנה ותוצאות הבדיקות, אכן קיים לדעתכם סיכוי כלשהו לילד בריא בעזרת IVF עצמוני ? האם הייתם מצדדים באפשרות שהוצעה לי?

אשמח לחוות דעתכם.
תודה מראש!