אציקלוביר

לא מומלץ

לטעמי בשלב המיידי לאחר ההחזרה הייתי דואג לחיטוי מקומי,ובשחב מאוחר יותר הייתי נותן את הטיפול הייעודי כדהחן:
אם מדובר בזיהום ראשוני בהרפס בזמן הריון/יש לתת טיפול תרופתי ZOVIRAX 400MG X 3 / DAY למשך 10 ימים ,או VALTREX 1GR X 2 / DAY למשך 10 ימים
מכיוון שלאישה עם זיהום ראשוני בזמן ההריון יש סיכוי גדול יותר להדביק את העובר במהלך הלידה, חוזרים על הטיפול התרופתי הנ'ל החל משבוע 36 ועד ללידה כדי למנוע את הסיכון: ZOVIRAX ) באותו מינון , או - VALTREX 500MG X 2 / DAY )
לעומת זאת אם מדובר בזיהום חוזר בהרפס בהריון (באשה שנדבקה לראשונה לפני ההריון וסובלת מהתלקחות של הכיבים במהלך ההריון)כאן הסיכון להדבקת העובר קטן יותר מכיוון שלאישה יש כבר נוגדנים כנגד הוירוס שעוברים דרך השליה אל הילוד ומספקים לו הגנה, לפחות חלקית.
הטיפול התרופתי המומלץ - ZOVIRAX 400MG X 3 / DAY למשך 5 ימים
או VALTREX 500MG X 2 / DAY למשך 3 ימים
גם כאן מומלץ לתת טיפול התרופתי מונע החל משבוע 36 ועד ללידה כדי למנוע את הסיכון להדבקת הילוד.
באשה עם היסטוריה של הרפס גניטלי בעבר ללא התפרצות חוזרת בהריון, הסיכון להדבקת העובר הוא נדיר – בסדר גודל של 2/10,000 מקרים
באשר לעובר-לא ידוע על נזקים או מומים כלשהם לילודים בעקבות טיפולים כאלו . התופעה היחידה המתוארת היא ירידה זמנית בספירת הכדוריות הלבנות אצל הילוד שחוזרת אח'כ לנורמה.
לקראת הלידה יש לבצע ניתוח קיסרי באשה נשאית של HSV גניטלי עם נגעים פעילים של הרפס או סימנים מקדימים לזיהום שהאישה מכירה אותם (כאבים, צריבה וכו') שמופיעים קרוב ללידה. (כאמור - במקרים שלא מדובר בזיהום ראשוני אלא בהתפרצות חוזרת, הסיכוי להדבקת העובר קטן אך מכיוון שמדובר במחלה קשה מעדיפים לנתח גם במקרים אלו).