מצב נפשי אחרי החזרה

גם אני חוויתי אתמול כעס ורוגז עצבים פשוט הוציאו אותי מדעתי עד כדי צעקות . עברתי החזרה ביום שישי 2 עוברים בני 3 ימים.
מאחלת לך ולי בהצלחה רבה

קודם כל עליך לדעת שכעס הוא הענשה עצמית ומשרת רק את הגורם המכעיס.
אז באופן כללי לא לכעוס כדי לגרום נחת למכעיס.
לגבי ההשרשה, אז אני חושב שזה לא יפגע.
מצח ורוגז לאורך זמן וכדומה יתכן ופוגע בסיכויים.

אבל לצערי אנחנו בסך הכל בנות אדם ולא די בזאת, עם כמות אדירה של הורמונים בגופינו בתהליך הזה שלצערי מנהלים אותנו פעמים רבות, כך שאין באפשרותנו להחליט אם לכעוס או לא. לגבי סטרס ואנדורפינים והקשר להשתרשות, יש המון זבל ברשת, אשמח אם תפנה אותי למאמר בנושא.

תסתכלי באתר שלנו lbivfclinic , כתבתי בנושא.
תבדקי באתר מאמרים.

מצאתי באתר רק מאמר על נשים בדכאון שמצריך תרופות ssri, לא משהו על מתחים יומיומיים ושקשורים בתהליך ivf. מצב של דכאון זה נושא אחר לגמרי

תחפשי במאמרים
יש הרבה ואחד מהם על הנושא שלך

שבגלל המצב שהייתי בו אתמול הסיכוי להצלחה הוא קטן.

אני לא חושב כך.
השרשה לא תיפגע בגלל רוגז כזה.
יש, בודאי, נשים רבות שהרו ספונטנית ,וגם חוו רגעי כעס כאלה.

אני מבינה אותך היטב. ואני מרגישה שאנחנו נמצאות בסיטואציה פשוט בלתי אפשרית: מצד אחד אומרים לנו שסטרס עשוי לחבל בתהליך, אבל מצד שני אנחנו מוצפות בהורמונים שרק מעצימים כל רגש שלנו, וגם דברים שלא היו יוצרים מתח באופן רגיל עכשיו כן מייצרים, ומצד שלישי, מתווסף עוד נדבך של מתח מפני שאנחנו נלחצות שהמתח שחווינו חיבל לנו בתהליך, וזה מעגל בלתי אפשרי ופשוט קשה כל כך.
הדבר היחיד שלפעמים מרגיע אותי הוא שנשים מכל ספקטרום אישיותי ובכל סיטואציית חיים נכנסו להריון מאז ומעולם, בין אם אלה נשים רגועות מטבען או לחוצות מטבען, בין אם תחת איום טילים, או בשואה לצורך הענין..
בהצלחה לשתינו.

כשאנחנו מאשימות את מצבנו הנפשי, או כל מיני נסיבות שאינן בשליטתנו, בכישלון הטיפול, אנחנו רק מגבירות את המתח הנפשי ומכניסות את עצמנו למעגל קסמים של כעס עצמי.
עולות פה הרבה שאלות על נפילות אחרי החזרה, הרמת קניות, אירועים של כעס ומתח, וכל מיני דברים שבאמת לא בשליטתנו.
אני אישית יכולה לשתף שלא נקלטתי בשתי החזרות "מושלמות" מבחינת כל המסביב - הייתי רגועה מאוד, אופטימית מאוד ולא נקלט כלום.
אח"כ היו שתי החזרות שאת שתיהן הספדתי מכל מיני סיבות - אחת מהן הייתה מלווה בהמון מתח נפשי על רקע נסיבות משפחתיות ויומיים אחרי ההחזרה גם נפלתי נפילה מאוד קשה וכואבת ברחוב, אבל ההחזרה נקלטה.
ההחזרה השנייה הייתה בחודש בו הייתי מאוד מאוד חולה - מתחילת מעקב הזקיקים ועד בדיקת הבטא, סינוסיטיס שלא נגמר, אנטיביוטיקה ומשככי כאבים והרבה כעס עצמי על כך שגופי "בגד בי" וההחזרה נכשלה, אבל היום אני בהריון מאותה החזרה.
אי אפשר לגמרי להימנע למחת ומחשבות שליליות אבל אפשר לזהות ולנסות לסנן מחשבות לא מועילות. לחשוב מחשבות חיוביות יכול רק להועיל, ולו רק לבריאות הנפשית שלך. לחשוב שהטיפול נכשל כי כעסת לא יכול להועיל לכלום.

כולי תפילה ותקווה להצלחה