הימנעות קצרה לפני הביוץ

עקב התגברות התופעה בה נשים מעל גיל 40 פונות לטיפולי הפריה לשם כניסתן להריון, בוצעו מחקרים רבים בנושאי טיפולי הפריה. כך לדוגמה, מחקר רחב היקף שנערך לאורך שש שנים ואיגד מספר מחלקות מרכזיות העוסקות בפוריות בארה"ב בדק את השאלה מהו הטיפול המומלץ לנשים אלו. 
הנשים שהשתתפו במחקר נחלקו לשתי קבוצות: אחת טופלה בהפריה חוץ גופית (IVF) באחד מהפרוטוקולים המקובלים, והשנייה טופלה על ידי טיפול הורמונלי מינימאלי מבוקר שבסיומו ניתנה זריקת HCG (הורמון המשרה ביוץ) בנוכחות זקיק בגודל מינימאלי של 18 מ"מ, ולאחריה ניתנה הזרעה תוך רחמית.
השוואה של תוצאות הטיפול נעשתה ביחס ל-BMI של הנשים, רמת ה-FSH (הרזרבה השחלתית),מצב ה-AFC (מספר הזקיקים הבסיסי בתחילת הטיפול),וביחס לגיל המשתתפות. 
נשים רבות, מעל לגיל 40 פונות לטיפולי הפריה. כיום קיימים טיפולים רבים אשר הצלחתם נתמכת במחקרים שונים 
תוצאות המחקר הראו ששיעור ההריונות למחזור טיפולי שטופלו בהפריה חוץ גופית בקרב נשים מעל גיל 40 היה 12%, לעומת 5% בקרב נשים שקיבלו טיפול הורמונאלי מינימאלי מבוקר והזרעה תוך רחמית. השוואה ביחס לגיל המטופלות הראתה שבגיל 40 שיעור ההריונות בהפריה חוץ גופית (IVF) היה גבוה משמעותית (15%) ביחס לנשים בנות 41 (7% ). לעומת זאת, בטיפול הורמונאלי מינימאלי מבוקר והזרעה תוך רחמית לא נצפה שוני משמעותי בין נשים בנות 40 לנשים בנות 41 (שיעור הריונות בגבולות 3-7%).
שיעור ההריונות בקבוצת הנשים בגיל 40 שעברו הפריה חוץ גופית (IVF) היה גבוה פי ארבע מאשר טיפול הורמונאלי מינימאלי מבוקר והזרעה תוך רחמית. לעומת זאת שיעור ההריונות בקרב נשים מעל בגיל 41 ויותר הינו זהה הן בהפריה החוץ גופית והן בטיפול הורמונאלי מינימאלי מבוקר והזרעה תוך רחמית (7% ).