זקיק 21 והזרעה בשישי

התחדשות רירית הרחם בכל מחזור תלויה באספקת הדם דרך רשת כלי הדם שבשכבה הבסיסית שלה, הנושרת בכל מחזור עם קבלת הווסת. רשת כלי הדם ברירית חושפת אותה לחמצן בלחץ חלקי גבוה. יחד עם צמיחת הרירית הפונקציונלית על גבי שכבת רירית הרחם הבסיסית, יורד לחץ החמצן בצורה משמעותית ומאפשר את השתרשות העובר. אולם כשרירית הרחם נשארת דקה והלחץ החלקי של החמצן בשכבת הרירית הפונקציונלית נשאר גבוה, נמנעת הפרשת גורם הקרוי VEGF (או vascular endothelial growth factor). האחראי להתפתחות כלי הדם של הרירית, וכתוצאה מכך ישנה התפתחות דלה של רירית הרחם ונוצרים רדיקלים חופשיים הפוגעים בעובר ומונעים את השתרשותו.
אפשר להעריך את מצב רירית הרחם, כגון עובי ומבנה התאים, וכן זרימת הדם בתוכה לקראת מועד ההשתרשות, בעזרת אולטרסאונד וגינלי (מתבצע על ידי מתמר דק מיוחד דרך הנרתיק).
העובי המינימלי של רירית הרחם שנדרש להשתרשות תקינה של העובר הוא בסביבות 7 מ"מ, למרות שדווחו הריונות גם כשעובי רירית הרחם היה 4 מ"מ בלבד. ראוי לציין ששיעור ההשתרשות עולה משמעותית כשעובי רירית הרחם גדול מ-9 מ"מ.
בין הגורמים לליקוי בהתערבות רירית הרחם הנם בריאות רירית הרחם ותקינות המחזור בכלל תלויות ברמות מספיקות של אסטרוגן. אצל נשים שסובלות מאל-וסת (חוסר במחזור בגיל פוריות) גם רירית הרחם תהיה דקה יותר בשל רמות נמוכות של הורמון האסטרוגן.
הטיפול: מתן אסטרוגן לבד או בשילוב עם הורמונים אחרים ובדיקת התגובה של רירית הרחם. אם הטיפול אינו יעיל, יתכן שישנה בעיה באספקת הדם לרירית הרחם או שקיים נזק לרקמת הרירית.
בעיות באספקת הדם לרירית הרחם עלולות לפגוע בהתפתחותה, העיבוי שלה ושל בלוטות המרכיבות אותה, ולגרום לה להישאר דקה, כך שלא תוכל לקלוט את הביצית המופרית. ישנן סיבות שונות לירידה באספקת הדם לרחם:כמו במצב של שרירני רחם: השרירנים עצמם, ההסתיידות שלהם, או הטיפול בהם עלולים ליצור לחץ על כלי דם המזינים את רירית הרחם, ולשבש את אספקת הדם לאזורים מסוימים של הרחם.
חשיפה ממושכת לגלולות או לפרוגסטרון /שימוש ממושך בתכשירי פרוגסטרון או נטילת גלולות למניעת היריון עם ריכוז פרוגסטרון גבוה קשורים להתנוונות רירית הרחם. ככל שהאישה השתמשה בתכשירים אלו זמן רב יותר, כך הסיכון לרירית רחם דקה גדול יותר.
ייתכנו מקרים של רירית רחם דקה באופן כרוני על רקע בלתי מוסבר.
שיטות הטיפול המקובלות לשיפור רירית רחם דקה
מטרת הטיפול הינה הגברת זרימת הדם לרירית הרחם באופן ישיר או עקיף, במטרה להביא לשיפור איכות רירית הרחם ועובייה. הדבר נעשה בעזרת חומרים הבאים:
1. אספירין במינון נמוך (אם כי סקירת מחקרים עדכניים מצאה כי לשיטה זו אין עדיפות מבחינת שיעור ההשתרשות).
2. פנטוקסיפילין שמשפר את זרימת הדם, עם או בלי ויטמין E, עשוי לשפר את הצמיחה של רירית הרחם ואת שיעור ההשתרשות.
3. סילדנפיל (כן, החומר הפעיל של ויאגרה!), תרופה המרחיבה כלי דם וכך משפרת את אספקת הדם לאברי הרבייה והרחם. טיפול זה יעיל גם לאחר ניתוח להפרדת הידבקויות תוך רחמיות.
4. הוספת ויטמין E (עם או בלי ארגינין) משפרת את תגובת האפיתל הבלותי של רירית הרחם ומעודדת יצירת כלי הדם המזינים את הרירית.