חלבון בשתן בהריון- מה מקורו ואיך נפטרים ממנו?

1.פגיעה באנדותל ובכלי הדם האימהיים משחקת תפקיד חשוב בפתוגנזה של המחלה. חלק מהחוקרים מציינים כי המנגנון הוא ירידה ביצור של פרוסטיצקילין, אשר מרחיב כלי דם ומעכב את טסיות הדם. כתוצאה מכך יש טריגר להפעלה של טסיות ולשחרור של תרומבוקסן (המשמש כמכווץ כלי דם), המביא בתורו לעלייה בלחץ הדם המאפיין את רעלת ההיריון. עלייה בלחץ הדם ופגיעה בגלומרולוס הכלייתי מביאים להופעת חלבון בשתן.
2.משארי קיומה של פגיעה בכליות-נדרש המשך מעקב רפואי.
3.בהחלט קיים סיכון מוגבר יותר בהיריון הבא
4.במחקר התברר שכבר בחודש השני להריון (בין השבוע השישי לשבוע העשירי) אפשר לגלות מי מהנשים נמצאת בסיכון גבוה לפתח רעלת הריון, שסימניה מתגלים רק חמישה ושישה חודשים לאחר מועד הבדיקה. אצל נשים הנמצאות בסיכון גבוה להתפתחות רעלת הריון, רמת החלבון PP13 בשליש הראשון של ההריון נמוכה מהנורמלי