סבבי ivf - לאחר 5 סבבים ללא הצלחה

לא מן הנמנע שהמגבלות שנכפות עלייך בעת הטיפול יוצרים בעיה וחכן לטעמי יש מקום לקבל חוות דעת נוספת,בכל מקרה אלו הבעיות והטיפול בהם בהקשר לבעיית הכישלון החוזר-ההגדרה של כישלון חוזר של טיפולי הפריה חוץ גופית משתנה, לעתים, בין יחידה אחת לשנייה. באופן כללי, ניתן לומר שכשלון להרות לאחר 3-5 מחזורי טיפול של הפריה חוץ גופית, למרות החזרה של לפחות עובר אחד בדרגה טובה - ייחשב ככישלון חוזר.
ניתוח הסיבות לכישלון חוזר צריך לבחון את כל הגורמים האימהיים והעובריים, המשפיעים על הליך ההשתרשות. בכך נעסוק במאמר זה.


הפריה חוץ ההגדרה של כישלון חוזר של טיפולי הפריה חוץ גופית משתנה, לעתים, בין יחידה אחת לשנייה. באופן כללי, ניתן לומר שכשלון להרות לאחר 3-5 מחזורי טיפול של הפריה חוץ גופית, למרות החזרה של לפחות עובר אחד בדרגה טובה - ייחשב ככישלון חוזר.
ניתוח הסיבות לכישלון חוזר צריך לבחון את כל הגורמים האימהיים והעובריים, המשפיעים על הליך ההשתרשות. בכך נעסוק במאמר זה.
1. אנטומיה של הרחם: פגמים מולדים ברחם, כגון: רחם מחיצתי או דו קרני או פגמים נרכשים, העלולים להופיע ברבות השנים. כך, למשל: שרירנים תת ריריים, פוליפים, היווצרות הידבקויות ברחם או הצטברות נוזל בחצוצרה, נוכח חסימתה (הידרוסלפינגס) בעקבות פעולות ניתוחיות כירורגיות או דלקת ברחם - כל אלה עלולים לשבש את הליך ההשתרשות של העובר ברחם. זיהוי מצבים אלה נעשה באמצעות צילום רחם (היסטרוסקופיה, אולטרסאונד, לפרוסקופיה או אולטרסאונד תלת מימדי).

במרבית המצבים האלה, ניתן לטפל באופן ניתוחי - ולשפר את נתוני הרחם, לקראת השתרשות בעתיד.

2. קרישיות יתר: מצב מולד, העלול לגרום להפרעות בזרימת הדם לרירית הרחם - ובכך להפריע להתפתחות תקינה של הרירית ולפגום בהליך ההשתרשות. מצב זה יכול להיות סיבה אפשרית גם להפלות חוזרות. זיהוי ההפרעה וטיפול הולם עם נוגדי קרישה (קלקסן low- molecular weight heparin (LMWH)) עשוי להיטיב עם הליך ההשתרשות ולהסתיים בהריון מוצלח. לנשים עם תסמונת של נוגדנים כנגד פוספוליפידים (APLA) , מתן סטרואידים ואספירין במינון נמוך עשוי להיות מועיל. תוספת של נוגדי קרישה, החל ממועד ההחזרה נמצא יעיל אף הוא.

3. בעיה במערכת החיסון: זהות אנטיגנית (במערכת ה-HLA) בין הבעל והאישה עלולה להוות בעיה הגורמת לכישלון השתרשות והפלות חוזרות. מתן אמיונוגלובולינים תוך ורידי IVIG במועד ההחזרה, ומנה נוספת בעת זיהוי דופק עוברי - עשוי לסייע במצב זה. מאחר שטיפול זה הינו יקר מאוד ומצוי עדיין במחלוקת, יש לשקול את האופציה הזו כאופציה אפשרית - לאחר שלילת כל האפשרויות האחרות.
טיפול נוסף (שנוי במחלוקת) הינו מתן של תמיסה מרוכזת (20%) של שומנים תוך ורידית. תמיסה זו עשויה להקטין את הפעילות של ציטוקינים - גורמים המעורבים בהליך ההשתרשות; וכמו כן להקטין את הפעילות הציטו טוקסית של תאים הקרויים NK (natural killer), העלולה לפגוע בהליך ההשתרשות של העובר.

4. זיהומים: גורמים זיהומיים שקטים באברי הרבייה, מסוג כלמידיה ומיקופלסמה - יכולים להיות אחראיים לדלקת כרונית ברירית הרחם (המצויה בשיעור של כ-30%) ולמקרים של כישלון חוזר בטיפולי הפריה (זיהום כזה עלול לשבש את הליך ההפריה ולמנוע אותו).

גורמים הקשורים לרחם ולמערכת הרבייה. אילוסטרציה: שאטרסטוק
גורמים הקשורים לרחם ולמערכת הרבייה. אילוסטרציה: שאטרסטוק
5. רירית הרחם: במהלך המחזור ההורמונלי, רירית הרחם עוברת שינויים מורפולוגיים וביולוגיים, המכשירים אותה לקליטת עובר והשתרשותו (בזמן חלון ההשתרשות, המשתרע על פני מס