גונל והשפעתו על עובי הרירית

רחם בריא, עם רירית בעובי המתאים, חיוני להתפתחות הריון - החל מהשתרשות הביצית המופרית וכלה בגדילה תקינה של העובר. אבל מה קורה אם אתם עושים את הכול נכון, אך רירית הרחם דקה מדי?
חלון ההזדמנויות להשתרשות העובר ברירית הרחם מתקיים בין הימים 19-23 במחזור סדיר, בן 28 ימים. תזמון הפרשת ההורמונים ושיתוף הפעולה בין גורמים המשפיעים על מבנה התאים ברירית הרחם מביאים להתפתחות מתאימה שלה ומכשירים אותה לקלוט את הביצית המופרית (בלסטוציסט).
מהם השלבים בצמיחת רירית הרחם?
רירית הרחם מתחילה לצמוח ולהתעבות מיד עם קבלת המחזור ובהמשך השלב הפוליקולרי (החלק הראשון של המחזור, שלב ההתפתחות של הזקיק, שנמשך עד הביוץ), בהשפעת האסטרוגן. לאחר הביוץ, בעקבות הפרשת הפרוגסטרון, רקמת רירית הרחם נעשית צפופה ואחידה יותר.
התחדשות רירית הרחם בכל מחזור תלויה באספקת הדם דרך רשת כלי הדם שבשכבה הבסיסית שלה, הנושרת בכל מחזור עם קבלת הווסת. רשת כלי הדם ברירית חושפת אותה לחמצן בלחץ חלקי גבוה. יחד עם צמיחת הרירית הפונקציונלית על גבי שכבת רירית הרחם הבסיסית, יורד לחץ החמצן בצורה משמעותית ומאפשר את השתרשות העובר. אולם כשרירית הרחם נשארת דקה והלחץ החלקי של החמצן בשכבת הרירית הפונקציונלית נשאר גבוה, נמנעת הפרשת גורם הקרוי VEGF (או vascular endothelial growth factor). האחראי להתפתחות כלי הדם של הרירית, וכתוצאה מכך ישנה התפתחות דלה של רירית הרחם ונוצרים רדיקלים חופשיים הפוגעים בעובר ומונעים את השתרשותו.
מהו עובי רירית הרחם הרצוי לקליטת הריון?
אפשר להעריך את מצב רירית הרחם, כגון עובי ומבנה התאים, וכן זרימת הדם בתוכה לקראת מועד ההשתרשות, בעזרת אולטרסאונד וגינלי (מתבצע על ידי מתמר דק מיוחד דרך הנרתיק).
העובי המינימלי של רירית הרחם שנדרש להשתרשות תקינה של העובר הוא בסביבות 7 מ"מ, למרות שדווחו הריונות גם כשעובי רירית הרחם היה 4 מ"מ בלבד. ראוי לציין ששיעור ההשתרשות עולה משמעותית כשעובי רירית הרחם גדול מ-9 מ"מ.
מהם הגורמים לרירית רחם דקה מדי?
ישנם מספר מצבים המשפיעים על עובי רירית הרחם ועלולים לפגום בהתעבותה:
1. רמות נמוכות של אסטרוגן
בריאות רירית הרחם ותקינות המחזור בכלל תלויות ברמות מספיקות של אסטרוגן. אצל נשים שסובלות מאל-וסת (חוסר במחזור בגיל פוריות) גם רירית הרחם תהיה דקה יותר בשל רמות נמוכות של הורמון האסטרוגן.
הטיפול: מתן אסטרוגן לבד או בשילוב עם הורמונים אחרים ובדיקת התגובה של רירית הרחם. אם הטיפול אינו יעיל, יתכן שישנה בעיה באספקת הדם לרירית הרחם או שקיים נזק לרקמת הרירית.
2. בריאות לקויה של הרחם
נזקים בעקבות פעולות כירורגיות בחלל הרחם (כמו גרידה, ניתוחי פוליפים ברחם, תיקון מחיצות, ניתוח קיסרי), זיהומים כרוניים, מחלות מין או מחלות דלקתיות של האגן (שפוגעות בחצוצרות, שחלות או הרחם) עלולים להוביל לירידה באספקת הדם לרירית הרחם ולגרום לנזק רקמתי (לפעמים גם לשכבת הרירית הבסיסית) ולצלקות ברחם,הפוגעים בתפקודו וביכולת השתרשות העובר.
לפעמים הנזק נרחב כל כך עד שהוא גורם להידבקויות תוך רחמיות ומצריך ניתוח. במצב של הידבקויות בתוך הרחם יינתן למטופלת אסטרוגן בטבליות לבליעה או דרך הנרתיק למשך מספר שבועות, לפני ואחרי הניתוח, לצורך הכנת רירית הרחם.
3. אספקת דם לקויה לרירית הרחם
בעיות באספקת הדם לרירית הרחם עלולות לפגוע בהתפתחותה, העיבוי שלה ושל בלוטות המרכיבות אותה, ולגרום לה להישאר דקה, כך שלא תוכל לקלוט את הביצית המופרית. ישנן סיבות שונות לירידה באספקת הדם לרחם:כמו במצב של שרירני רחם: השרירנים עצמ