פרולקטין גבוה לפני הקפאת ביציות

רמות פרולקטין גבוהות יכולות בהחלט להשפיע על הליך ההשתרשות של העובר ברחם, בעיקר דרך ההשפעה שלהן על המערכת ההורמונלית והביוץ. להלן ההשפעות המרכזיות:

1. השפעה על הביוץ

רמות פרולקטין גבוהות (היפרפרולקטינמיה) עלולות לדכא את הפרשת ההורמונים GnRH, LH ו-FSH מההיפותלמוס ומההיפופיזה, מה שמוביל לעיכוב או להיעדר ביוץ (אנאובולציה). אם אין ביוץ – אין ביצית להפריה, ולכן גם אין השתרשות.

2. השפעה על רמות פרוגסטרון

לאחר ביוץ, הגופיף הצהוב מפריש פרוגסטרון שמכין את רירית הרחם לקליטת העובר. פרולקטין גבוה יכול לפגוע בגופיף הצהוב, מה שמוביל לרמות נמוכות של פרוגסטרון ולרירית רחם לא מספקת, וכך יורדת הסבירות להשתרשות תקינה.

3. השפעה ישירה על רירית הרחם

יש מחקרים המצביעים על כך שלפרולקטין יש תפקיד ברירית הרחם, כולל ייצור מקומי שלה. עם זאת, ברמות גבוהות מדי, יכול להיות שהוא משנה את הסביבה הרירית באופן שפוגע בקליטה של הביצית המופרית.

4. הפלה מוקדמת

במקרים מסוימים, פרולקטין גבוה עשוי להיות קשור גם בסיכון מוגבר להפלה מוקדמת, ייתכן דרך פגיעה בהשתרשות או בתמיכה ההורמונלית הנדרשת בשלבים הראשונים של ההריון.

אם את עוסקת בבעיה של פוריות או תכנון היריון, כדאי לבדוק רמות פרולקטין בבדיקת דם. אם הן גבוהות, יש טיפולים זמינים (כמו דוסטינקס או ברומוקריפטין) שיכולים להחזיר את רמות ההורמון לנורמה ולשפר את הסיכוי להריון תקין.