הליך הקפאת ביציות

הליך הקפאת הביציות לצורך שימור פוריות לעתיד מבוצע לפי החוק בגילאים 30-41,בכל מקרה ככל שהוא מבוצע מוקדם יותר הסיכוי לקבלת מספר ואיכות ביציות הנה טובה יותר,האיזון האופטימלי ההולם את הנתונים האופטימליים והחברתיים כדי להניב תוצאות משביעות רצון הנו סביב גי 34-5,וככל שמתבגרים עשויה להיות ירידה מהותית בפוטנציאל הפוריות (הסיכוי להרות,כדי לתת מושג על ההליך בכללותו הנה כמה נתונים חשובים-

שימור פוריות מורה נבוכים.
למרבה הצער עם השנים ישנה ירידה ברזרבה השחלתית ובכמות הביציות המצויה בשחלות ובנוסף ישנה ירידה באיכותן וזאת בגלל שינויים ופגיעות המתרחשות גם במרקם הגנטי של הביציות ובגופיפי האנרגיה שלהם על ידי רדיקלים חופשיים, דבר המקטין את שיעור הכניסה להיריון ומגדיל את שיעור ההפלות. לכן הליך זה מיועד עבור כל אותן הנשים שמסיבה זו או אחרת נאלצות לדחות את כניסתן להיריון למועד עתידי,ההליך נעשה גם מסיבות רפואיות אצל נשים המיועדות לעבור טיפול רפואי העלול לפגוע דרסטית ברזרבה השחלתית שלהן כמו בטיפולים כימותראפיים עקב הימצאותו של סרטן.
הליך ההקפאה מבוצע בשיטה של הקפאה מהירה הקרויה ויטריפיקציה והקפאה במיכל של חנקן נוזלי ב-196 מעלות, שיטה זו מעלה את שיעור ההישרדות (כ-80-90%) של הביציות לאחר הפשרתם דבר המאפשר את הפרייתם במועד הרצוי לאישה בעתיד,תוך שימוש בזרע בן זוג או תורם שמאפשר שיעור הפריות הריונות גבוה.
לצורך הליך הקפאת הביציות האישה אמורה לעבור סדרת בדיקות המבטיחות את בריאותה ולאחריהן עם קבלת המחזור האישה מקבלת טיפול עוצמתי להשראת הביוץ עם תכשירים הורמונאליים הניתנים בזריקות על מנת להפיק מספר אופטימאלי של ביציות בשלות ואיכותיות בעת שאיבתן מהזקיקים שנוצרו בעקבות הגירוי ההורמונאלי.
החוק הישראלי מאפשר את ביצוע ההליך מסיבות חברתיות לנשים רווקות בגילאים 30 – 41. ההמלצה היא לשקול את ביצוע הפרוצדורה החל מגיל 35 למרות שהפרוצדורה מותרת כבר מגיל 30.
בזמן הליך השראת הביוץ ניתן טיפול מתואם אישית למטופלת תוך מעקב הורמונאלי ואולטראסוני כדי להעריך את התגובה השחלתית על מנת למנוע גירוי יתר שחלתי OHSS- ובמועד הייעודי האופטימאלי ניתנת זריקה לטריגר גירוי של הביוץ המשלים את ההליך ואת ההבשלה של הביציות לקראת שאיבתן.
שאיבת הביציות נעשית בפרוצדורה קצרה תחת הרדמה באמצעות מתמר ואגינלי המאפשר שאיבה מדויקת של הזקיקים, הביציות המתקבלות המצויות בנוזלי הזקיקים שנשאבו מועברות למעבדה לצורך זיהו והקפאה מאוחר יותר בשיטת הויטריפיקציה