מדוע אצל נשים ישנה ירידה בפוריות עם העלייה בגיל

פוריותן של נשים הולכת ופוחתת עם השנים - וזאת למרות שמתקיימים ביוצים סדירים. למעשה, כבר בגיל 35 ניתן לצפות בירידה מהותית בפוריות וירידה חדה בשיעור ההריונות עם העלייה בגיל באותה מידה הסיכון להפלה ספונטנית גובר עם העלייה בגיל.
הסיבה לירידה בפוריות נעוצה מצד אחד בהפחתה במספר הזקיקים בשחלה שמקטינה את הפרשת הורמון ה-INHIBIN שמקורו בזקיקים (ותפקידו לאזן את הפרשת הורמון ה-FSH) - דבר המביא לעליית הורמון ה-FSH ואי סדירות בהפרשת הורמון ה-GNRH (שמקורו במוח מאבר הקרוי היפותלמוס). זהו הורמון שהפרשתו מצויה בפיקוח שתפקידו לגרות את הפרשת הורמון ה-FSH הממונה, מצדו, על גיוס הזקיקים והבשלתם לקראת הליך ביוץ וכשרמתו עולה הדבר מחיק עוד יותר את הידלדלותם של הזקיקים.
בנוסף לשינויים ההורמונליים שתוארו,עם השנים מתחוללים בשחלה גם שינויים פיסיולוגים - שהינם מהותיים יותר, מאשר לכל רקמה אחרת בגוף-שינויים אלה באים לידי ביטוי בירידה כמותית ואיכותית במספר הזקיקים, שבתוכם מצויות הביציות כך שמכלל 400,000 הזקיקים הראשוניים המצויים אצל הנערה המתבגרת, רק כ-400 זקיקים מבשילים לזקיקים בוגרים במהלך החיים שכאמור מהם מבייצת ביצית בעת הביוץ,שאר הביציות עוברות הליך של אפופטוזיס שהוא מוות תאי ההולך ומתגבר ב-15 השנים הקודמות לגיל המעבר,כך שבגיל 45, מספר הזקיקים הבסיסי יורד מתחת לערך קריטי של כ-1,000 זקיקים. ובמקביל, מתחוללים שינויים במעגל המחזור החודשי.
בנוסף מתחוללים בשחלות שינויים נוספים כתוצאה ממחלות, מטיפולים, מגורמים סביבתיים,מעישון, מהשמנה, גנטיקה, שתיית אלכוהול, חסרים תזונתיים, השפעת רדיקלים חופשיים, הפרעות מטבוליות, ניתוחים, כימותרפיה, רדיותרפיה, דלקות באגן ומחלות בחצוצרה.
נראה שלביציות ישנה חשיבות מכרעת בהתהוות עובר תקין העשוי להניב היריון
ללא פגמים כרומוזומליים בביציות הנוצרים בגרעין הביצית, בעת תהליכי החלוקה של הביציות, או בעקבות פגיעה בגופיפי האנרגיה של הביצית ו/או פגיעה ב-DNA המיטוכונדריאלי של הביצית, הפוגם בכושר ייצור חלבונים מהותיים לרבייה ולהשתרשות.
נראה איפוא שהגיל
הינו אחד הגורמים החשובים לירידה באיכות הביציות, הן מבחינה מורפולוגית והן מבחינה גנטית - דבר המתבטא בהפרעה בסיבי הקישור; וזאת בעקבות פעילות חמצונית של רדיקלים חופשיים, הנוצרים בביציות, ששיעורם עולה עם הגיל - פעילותם של רדיקלים אלה הרסנית ומתחילה כבר עם הלידה וגוברת עם השנים, עד שהיא הופכת למהותית ביותר ועלולה לפגוע בחלוקת ההפחתה של הביציות ובמיטוזה שלהן. בשל כך, נוצרות ביציות עם מטען גנטי פגום, עם גרעין תאי פגוע ועם מספר כרומוזומים בלתי תקין.
לאחרונה נמצא שהליכים אלה פוגעים גם בגופיפי האנרגיה של הביצית (המיטוכונדריות) וכתוצאה מכך, ישנו דלדול של המיטוכונדריות - וישנה פגיעה בגופיפי ה-DNA של המיטוכונדריות של הביצית. תהליך זה מפחית את כושר הייצור של חלבונים מהותיים לרבייה ולהשתרשות, דבר הפוגע בשיעור ההשתרשות של הביציות ולעלייה בשיעור ההפלות של העוברים.