האם מוקדם מידי לדאוג

לפני שלושה חודשים התחתנתי בפעם השניה אני בת 26 ביום חמישי והלוואי והמתנה שאקבל זה הריון לפניי שלוש שנים וחצי ההיתי נשואה לבעל שלי היה בעיות נורא קשות בזרע שחייבו הפריות מבחנה אני בגיל 22 עוברת 3 הפריות שבאחת מהן היה גירוי יתר ואישפוז את המסכת יסורים הזו עברתי לבד הבעל שלי לא הגיע אפילו לבקר אותי בטיפולים או באישפוזים ובנוסף היה משפיל אותי ומרים עלי יד שלטענתו נבעה מתיסכול באותו שנה החלטתי להתגרש ואולי הילדים לא הגיעו כי משמיים כניראה הוא כלל לא היה גורלי במשך שנה יצאתע עם אדם שאני מודה לבורא עולם יום יום ששלח אליי אותו אדם דואג רגיש שממלא בי את כל מה שהיה חסר לפני שנה הוא הציע לי נישואים על העוגת יום הולדת ולצערי אבא שלי לאחר יומיים עבר אירוע מוחי ועד היום הוא מונשם אך בחודש האחרון הוא בהכרה ומתקשר על ידי סימנים אבא שלי לא היה בחתונה לצערי והדבר שהכי ישמח אותו בעולם זה נכד אני הבכורה וכל יום שהוא בחיים אני אומרת תודה לפני חודש וחצי עברתי צינטור חצוצרות לאחר שבצילום רחם זיהו חסימה הצינטור הצליח אבל גילו גם שחלות פולצסטיות טופלתי החודש באיקקלומין היה לי זקיק 18 ו21 קיבלתי אוביטרל ב 29/10רירית 8 תלת שיכבתי אני אמורה לקבל ב 12/11 והיום לא התאפקתי ועשיתי ביקת הריון ביתית ויצא שלילי האם יש לי עוד סיכוי? האם עשיתי את הבדיקה מוקדם מידי? אני כבר מתה לחבוק תינוק זה מתסכל אותי