ד"ר קול ובנות הפורום

התשובה שלי לא מתבססת על מחקרים ולדעתי ולדעת בנות אחרות שענו גם אין מספיק מחקרים שחקרו זאת לאורך זמן. אבל, מנסיוני כל עוד לקחתי את התרופות, וגם בהריון שאחריהן, היתה השפעה של עלייה במשקל וקושי רב לרזות, וכשהפסקתי ונגמר ההריון התופעות חלפו וחזרתי למצב רגיל.

האם עברת IVF? ואם כן, האם הצלחת לרזות ולחזור למשקלך שלפני הטיפולים?

אחרי ההריון הראשון (IVF שני) הצלחתי לחזור במאמץ גדול למשקל הקודם. אחר כך היו הרבה נסיונות IVF עד שהושג ההריון השני. בהם עליתי מאד במשקל וכמובן גם בהריון. את המשקל הזה כבר לא הצלחתי להוריד. ירד רק חלק והיום שאני שוב בטיפולים שוב עולה. מאז אחרי ההריון הראשון לא חזרתי יותר אף פעם למשקל המקורי שלי למרות שאני מאד מקפידה ולא זוללת.

אני חושבת שכדאי לך להפנות את השאלה לרופא אחר שמתמצא בנושא. הרי אם דר' קול חוזר וטוען שלדעתו אין השפעה של השמנה בכלל לתרופה, אז בטח שהוא לא יחשוב שיש השפעה ארוכת טווח על חילוף החומרים וכולי. יש רופאים שהנושאים האלה הם תחום התמחותם ואולי הם ידעו. גם אותי הנושא מאד מדאיג! אני מאד חוששת שיש השפעה ארוכת טווח.

קראי בעיון נושא העליה במשקל בגירסא האנגלית:
Also, this medicine has been shown to overstimulate the ovaries (ovarian hyperstimulation syndrome) for a longer time in some women who conceive than in women developing this syndrome who do not become pregnant. Signs of this syndrome include severe abdominal pain, nausea, rapid weight gain, and vomiting. Before you use this medicine, make sure your doctor knows if you are pregnant.

איבר המטרה של התרופות - השחלה. אין השפעה על בלוטת התריס, או מאזן האינסולין, או קצב המטבוליזם בגוף.

לפיכך אם לא הייתה לי בעיה בבלוטת התריס/מטבוליזם לפני הטיפולים - ודאי שלא תהיה לי בעיה שכזו אחרי הטיפולים, אכן כך?

שאלה נוספת- האם אין השפעה ארוכת טווח לתרופות הפריון האלה? כלומר: כאשר מפסיקים לקחת אותן, מפסיקים גם לעלות במשקל?

בנוגע לדבריך - שאיבר המטרה היא השחלה:
אכן איבר המטרה היא השחלה, אבל בל נשכח את הטפסים המרובים עליהם בני הזוג נדרשים לחתום בהגיעם לשאיבת הביציות ב-IVF וגם כאשר מזריקים את שלל ההורמנים בטיפול. בטפסים עליהם חותמים בני הזוג נרשמים בפירוש הסיכונים וההסתבכויות האפשריים כתוצאה מטיפולי ה-IVF החל מזיהום באגן, הרחקת חצוצרות בשל פגיעה בהן ובמקרים הנדירים גם כריתת רחם, והרי בכלל איבר המטרה הייתה השחלה...

אני מבינה את החשש שלך מהשמנה ובכלל מפגיעה בכל מיני מערכות של הגוף כתוצאה מהטיפולים. ראשית, כוונת הרופא היתה, כך אני מניחה, להשפעה של התרופות שהיא קשורה לשחלה ולא לטיפולי IVF שברור שהם קשורים לאיברים נוספים. ההורמונים המוזרקים (גונל ודומיו) מטרתם לגרות את השחלה לייצר זקיקים נוספים במהלך שאינו טבעי).
לגבי ההשמנה, ממה שאני יודעת, בהנחה שלא מדובר על ההשמנה או התנפחות הקשורה בקיומם של זקיקים נוספים בשחלות או גירוי יתר וכו', אחת הבעיות היא שלרוב יותר עייפים, יותר חרדים בתקופת טיפולים ולכן פחות מתאמצים, נמנעים מספורט או פעילות כלשהי ולעיתים גם אוכלים יותר.
באשר לתשובות שניתנו בשרשור הקודם, יש לי ילד אחד מהריון טבעי לחלוטין, ובלי קשר להורמונים, השמנתי מן הסתם בהריון ולאחריו קשה הרבה יותר להוריד את העודפים - גם עם ספורט - הגוף משתנה, אין מה לעשות, גם מהגיל ובעיקר מההריון, ולחזור למצב הקודם, נראה לי בלתי אפשרי (גם אם המשקל יחזור ועם כל הספורט בעולם, גוף לאחר הריון ובעיקר אחרי גיל 30, כבר לא יראה לעולם כמו לפני הריון, ואת האמת, לא נורא....
לגבי ההשלכות הארוכות טווח של ההורמונים, ברור שזה יכול להשפיע על הגוף בכל מיני דרכים ובכל מיני מובנים, נכון להיום לא יודעים את הקשר ולא מצאו קשר בין הורומונים בתרופות כגון גונל (ממה שראיתי בחיפוש מחקרים), אך זה לא אומר כלום לגבי העתיד. מה גם שכל אחת יש הגוף שלה ותמיד יכולים לצוץ דברים וכל אחת תגיב אחרת. לי לדוגמא, יש פתאום FSH גבוה בגיל צעיר, למה? לא יודעים. גם צץ לי APLA שגרם להפלות, למרות שבדקו לי בעבר ולא היה לי - אז זה מה יש, לחפש מי אמר מתי ולמה לא יעזור. אולי גם הגלולות הן אלו שגרמו ל- FSH הגבוה אצלי- מי יודע? וכבר לא רלוונטי. אין ספק שלדחוף הורמונים לגוף, מכל סוג, יכול להשפיע על העתיד, השאלה מה העלות מול התועלת. ולכן רופאים לא סתם נותנים הורמונים לכל מי שרוצה ילד מהר יותר או מי שרוצה תאומים כי בא לה.... אלא משתדלים לממש את רצון האישה (ילד) במהירות הגבוהה ביותר תוך שמירה על בריאותה.
וחבל לנסות ולהתווכח ולהתנצח עם הרופא בפורום שמטרתו לסייע לנו הנשים (ולי יש רופא פרטי אותו אני שואלת המון שאלות, אך אני למדה הרבה מהתשובות כאן בפורום לגבי מצבי שלי) בתקופה בה אנו באמת צריכים עזרה זו. אם את חוששת לקחת הורמונים, זה מובן לחלוטין, גם אני חוששת, אבל זו החלטה שלך (את תמיד יכולה לנסות טבעי או לוותר על הטיפול) והרופא לא יכול להבטיח לך שתישארי בריאה לנצח.

בתור אחת שעברה טיפולי IVF ונמצאת עכשיו בהריון אני יכולה להגיד לך שלא עליתי גרם אחד בטיפולים. דאגתי תמיד לשמור על אופטימיות וחייתי את חיי באופן רגיל (עד כמה שאפשר), השתדלתי שהטיפולים יהיו חלק מהחיים ולא החיים חלק מהטיפולים. גם כשהיו רגעים של נפילות וייאוש בעלי ידע להחזיר אותי לתלם ולחזק אותי. ולכן... לא עליתי אפילו גרם אחד בטיפולים.

אז נכון שלהשמין זה לא בריא ויכול לגרום לסיבוכים רפואיים אבל.... ואבל גדול, אם תעלי גרמים בודדים (למרות שעל פניו את לא אמורה ולדעתי רק המצב הנפשי משפיע על זה) לא יקרה כלום.

אז עזבי את ה"שטויות" תתרכזי במה שחשוב - בלהיות אופטימית ושהטיפול יצליח וזה יגיע, אני בטוחה!!!! ואני מאחלת לך שבקרוב תשמיני כי תהיי בהיריון.

אפשר לשאול כמה טיפולי IVF עברת?
מאוד שמחתי לקרוא דברי עידוד, ותודה על האמפתיה שגילית כלפי בנושא ההשמנה.
אני כל כך מקווה שאת צודקת, ועוד יותר מקווה להשמין מהריון!