לבנות הפורום אנא מכם חיזוקים

כפחדנית מצויה שכמוני שרק מלראות מחט הייתי מתעלפת ולא יודעת איך בטיפול ההפריה האחרון התחלתי להזריק לעצמי.. אולי הרגל.. ואולי סוג של התגברות...?.. חדרי ניתוח אלה תמיד מלחיצים אותי בפרט שיש לי בעיית וורידים ואני תמיד פוחדת שידקרו אותי פעם אחת יותר מידי....
אאאאבבבבבלללללל : וכאן נכנס האבל הגדול שעוזר לי להתגבר כל פעם מחדש אני רק חושבת על הביציות שלי שכשעתעורר אראה מולי את מי שאני אוהבת ואת הרופא שמחיייך אלי ואומר לי מספר משמח של ביציות (במיקרה שלי גם שלוש אני מאושרת עד הגג!!!) ושהכל בסדר כשאני בעיקר חושבת על איזה בונבוננצ'יק אנחנו הולכים לייצר זה נותן לי כוח: חישבי על התוצאה ותגמדי את הדרך אליה וככה תתיגברי על כל מיכשול , בהצלחה!!!

כפי שתארתי בהודעה לחסויה באמת צדקתן גם את נתת לי הרבה כח חזקי ואמצי והלוואי ותתבשרי בעזרת השם על הריון בקרוב מאוד

שמחה בשבילך מאוד שאת אחרי.. ועם שאיבה מדהימה בלי עין הרע.. נפלא שיש לך גם מוקפאים שיחכו לך שוב להריון הבא, תודה על האיחולים המרגשים הלוואי שכולנו נתבשר בהריון לשנה החדשה !!

היי גם אני עברתי ביום ראשון לפני שבוע שאיבה ולאחר מכן החזרה אני רעדתי מפחד כל כך שאמרתי לרופא מרדים חכה שניה אל תזריק עדיין את החומר הרדמה הלב שלי דופק מהר, היו לי חששות בואי נגיד לא נורמליות כמו אם חס וחלילה יתחילו בניתוח אבל החומר הרדמה לא יהיה מספיק חזק ואני לא אוכל להגיד להם שאני בעצם ערה המוח עבד לי 24 שעות הגעתי ביום ראשון נכנסתי לחדר ניתוח נראה לי שעברו 10 שניות והתעוררתי גם בהחזרה פחדתי אבל שוב חזרתי הביתה ואמרתי לעצמי איזה מפגרת את מה את מפחדת מכזה דבר שטותי זה כלום. אני לא יודעת אם עברת הזרעה אבל החזרה זה בדיוק כמו הזרעה לא כואב בכלל. אני חושבת שהכאב זה אינדיודואלי לכל אחת. אחת יכולה להרגיש כאב השניה פחות. אל תשכחי שאנחנו נשים!!! אנחנו נולדנו כדי להתמודד עם הדברים האלה ומה שגוף של אישה יכול להכיל לא יכול להכיל גוף של גבר כי את יודעת שגבר לא היה עומד בזה מה לעשות ככה ה' ברא אותנו. אני מציעה לך קצת לעבוד על נשימות להגיד בראש "תרגעי" "הכל בסדר" "והכי יהיה בסדר" זה שום דבר. "אני עוברת את זה עכשיו זה לא נורא עוד מעט יהיה לי בייבי קטן אני לא יזכור בכלל שעברתי את זה" מקווה שעזרתי קצת אשמח אם תכתבי איך היה בהצלחה רבה.

אכן כפי שתארת זה באמת היה הרבה יותר מפחיד בראש מאשר מה שבפועל קרה, בכיתי המון למרדים ובמהלך בכי היסטרי כנראה שנרדמתי אני רק זוכרת שאמרתי לו אם אפשר להדליק סגריה וכולם צחקו ושם זה נגמר אני כבר לא זוכרת אז אני רוצה להגיד לך באמת תודה חמודה על התמיכה ולכל הנשים שעומדות לעבור את זה הדבר היחיד שלא נעים זה העירוי ביד שהוריד האומלל שלי כבר התעייף ולכן זה כאב, חוץ מזה כלום!!! ואני הפחדנית הגדולה שאומרת את זה שכולם ידעו שממש אבל ממש לא מרגישים כלום.
ובכן שאבו לי 16 מתוכן 15 הופרו ונותרו לבסוף 11 עוברים שהרופא תאר אותם כיפים, 9 הוקפאו ושניים חמודים הוכנסו חזרה.
ההחזרה הייתה ביום שישי האחרון, הדבר היחיד שכרגע קשה לי מאוד זה העישון אני נהיית מטורפת ואני באמת לא יודעת מה לעשות,
אז הנה שפכתי שוב את ליבי אליך אני לא יודעת באיזה שלב את כרגע אבל יהיה נחמד אם תרצי לשתף אותי גם..
תודה רבה על הכל ובההההההצלחה בעזרת השם תתבשרי בקרוב