הפריה או הזרעה?

בת 28, אמא לילדה בת שנתיים וחצי (הריון ראשון תקין וספונטני, לידה רגילה+הריון שני שהסתיים לפני שנה בהפלה טבעית וגרידה בשבוע 9), בריאה בד"כ, לא מעשנת וכיו"ב. מנסים מעל שנה להכנס להיריון. על בסיס צילום רחם אמרו לי 3 דברים שונים:
הרופא שביצע את הצילום אמר שקיימת חסימת חצוצרות דו צדדית- ממליץ על IVF
רופא שני אמר חסימה מלאה בחצו' אחת וחסימה חלקית בשניה- ממליץ על IVF
רופא שלישי אמר חצוצרה אחת פתוחה לגמרי ושניה- צריך לבדוק- המליץ על צנתור בתור התחלה ולא ללכת ישירות על IVF.
כעת-מבולבלת מאוד (מן הסתם). לפי מומחה 3- יתכן וכלל לא אצטרך לעבור IVF, אך מן הסתם אצטרך לעבור טיפול לפיריון כלשהו ולכן שואלת: האם בכלל"כדאי לי" לעבור צנתור כדי שבמקרה ה"טוב" יגלו ש"אין ליבעיה בחצוצרות" ואז אאלץ לעבור את מסכת הייסורים של 3-6 חודשי הזרעה + 3-6 חודשי הזרעות נוספים ורק אז IVF (תהליך של שנה, בערך??) או שאולי שווה בכלל ללכת על ההמלצות הראשוניות שקבלתי, ולהתחיל מיד בהפריות מבחנה, שהרי כבר יש לי אישור ועדה והפניות לכך?
מהם הסכונים ב IVF לעומת הסיכונים שבהזרעות?
שיקול נוסף- בדיקת זרע שעשה בעלי לפני מס' ימים העלתה שכנראה וגם אצלו יש בעיה (אם כי לפי רופא הנשים שלי- מאמין שזו טעות שהרי הצלחנו להכנס להיריון כבר פעמיים ויחסית מהר- תוך חודש עד שלושה חודשים...בעוד שהתוצאות שהוא קיבל מראות על סוג של כמעט עקרות....)
נואשת לעצה מקצועית. אודה על עזתרכם.