שאלת מליון הדולר- כמה להחזיר ועוד

הנחיות משרד הבריאות - לכל היותר מותר להחזיר 4 עוברים. בשום מקרה לא יוחזרו יותר מ 4.
תרבית לבלסטוציסטים: ככל הנראה חושב הרופא כי איכות העורים לא מצדיקה את הקפאתם. הוא צופה שיתכן ולא ישרדו הקפאה. אם הם או מי מהם באמת טוב והוא טועה, אתו עובר יהפך לבלסטוציסט ואז כדאי להקפיא. זכרי שהמטרה להשיג הריון ולא עוברים מוקפאים במחסן. מה היה התסריט אילו היו מקפיאים את העוברים ביום 3? יתכן ואת היית רגועה שיש מוקפאים. כשתרצי להשתמש בהם, תוכני לטיפול, התהליך יארך זמן רק כדי לגלות שלא עמדו בהקפאה. זה מה שניקרא שיקול קליני של הרופא.

היי שירה,

לצערי, הסיפור שלי מצדיק במידה מסוימת את הסיפור שהעלה כאן פרופ' סימון.

בבית החולים בו אני מטופלת לא מגדלים לבלסטוציטים, ולכן הקפיאו לי פעמיים, כשהיו עוברים להקפאה. עברתי הכנה של הרחם, והעוברים, לצערי, לא שרדו ולא היה מה להחזיר.
התאכזבתי קשות, בזבזתי זמן יקר על הכנת הרחם (שנמשכה זמן רב מהמקובל) על לא כלום, מכיוון שלא היה מה להחזיר. לכן, עכשיו כשאני קוראת כאן את ההסבר המלומד והמפורט של פרופ' סימון, אני מצליחה להבין את התהליך שמציעים לך.

היום, מבחינתי, עוברים מקופאים הם פוטנציאל לבזבוז זמן יקר (במיוחד שנותרה לי רק עוד שנה לטיפולים).

מאחלת לך בהצלחה ובמהרה.

לימונית

לימונית יקרה
יש לי בת ממוקפאים. במבחנה אחת היו ארבעה מוקפאים וארבעתם היו מעולים להחזרה. הרופא התעקש נמרצות שלא יחזיר לי את ארבעתם אלא שלושה בלבד ואת הרביעי יגדלו לבלסטוציסט. העובר המסכן כמובן שלא שרד אחרי "התעללות שכזו.
עלינו להיות עירניות ומתמצאות בכל הנעשה. יש לדעת לשאול שאלות ולדרוש תשובות גם כשלעתים הרופאים או צוות המעבדה אינו שש לתת.
אני חדורה אמונה שאצליח. המפתח הוא נחישות והתמדה.
המון הצלחה לך לימונית ושבת שלום.

היי שירה,

אני מבינה לגמרי את החשש שלך מניוסנך. ניסיוני כמובן הפוך משלך, אבל הסבריו של פרופ' סימון בעצם הסבירו לי את העניין, שאולי לא היה טעם להקפיא לי את העוברים.
יכול באמת להיות שלעובר שמתפתח לבלסטוצי'ט יש יותר סיכוי לשרוד, אבל גם זה לא מובטח במאה אחוז, וזה אולי מה שקרה אצלך, אבל כמובן שלעולם לא נוכל לדעת.

אני מסכימה איתך במאה אחוז שעלינו להיות מעורבים ככל האפשר. בבית החולים בו אני מטופלת מי שלא יודעת לדרוש את נתוני המעבדה, הן לא מועברים אליה באופן סדיר, ולי זה קצת מפריע.
אני למדתי שכשאני לא יודעת פרטים, אין לי שקט. אני חושבת שמגיע לי להיות מעורבת בכל שלב ושלב בתהליך שאני עושה וגם בשלבי המעבדה, ולכן אני בד"כ מבקשת שתיכנס אחת מהאמבריולוגיות אל החדר לפני שאני חותמת על כמות העוברים המוחזרת ועל אלו שיעברו להקפאה (אם בכלל יש כאלו). מכיוון שזה לא נוהל סדיר בכרמל, שם אני מטופלת, לפעמים אני מרגישה שאני כאילו "מטרידה" את הצוות. אם את ההחזרה עושה לי ד"ר ישי, איתו אני מרגישה נוח, אז אני מבקשת, אם עושה זו הרופאה השנייה, אני מרגישה שאני מטרידה. משום מה הם מכינים מראש דף עם מספר העוברים להחזרה, שאת רק תחתמי, ואני חושבת שזה נוהג לא נכון. אני חושבת שצריך להתקיים דיון על העוברים, ובסופו, לאחר המלצה כזו או אחרת, אנחנו צריכות לבחור, ולא להיות כנועות למשהו שהחליטו עבורנו.ככה שבעצם אני פותחת את הדיון הזה מיוזמתי. לי גם חשוב לדעת בדיוק איך נעשתה ההפריה (רגיל/מיקרו' וכו'), ואיכות העוברים מכל הבחינות.

אני מאחלת לך הצלחה בכל דרך שתבחרי - ובמהרה,
לימונית.

לימונית יקרה
במיוחד עלינו לדעת מה מתרחש במעבדה. יש מעבדה מסוימת במרכז ובה מנהלת פשוט מפלצת!
מניעה אותה תחושת גדלות והיא זועמת כשאת שואלת אותה או מנסה להבין דבר מה לגבי התהליך. מגיעה לקטטות מילוליות עם הבנות הדורשות תשובה לגבי איכות העוברים שלהן! מספר העוברים וכו'.
ומפתחת שנאה כלפי הבנות העוברות טיפולים קשים מנשוא. למזלי באותה יחידה שאר הצוות פשוט מ ד ה י ם!
ואני מבקשת תשובות מהרופא המטפל או האחיות. ואם גם אז לא נחה דעתי, אני מתקשרת למעבדה
ושואלת את אחת הבנות. לא את המנהלת המרירה. זכותי לדעת את כל המתרחש בנוגע לעוברים שלי. אני מקווה בכל לבי ונשמתי שתהיה לי זו הפעם האחרונה. נראה כי שלמתי די תרופות, חכיונות, מפחי נפש וכו'. אני חדורה תקווה שיצליח.
נ.ב כמוני כמוך, אין לך מושג כמה שקט משתרר אצלי כאשר אני מקבלת תשובות לגבי העוברים. ויודעת כי נתבצעה החלטה נבונה לגבי החזרה, גידולם, הקפאתם וכו'. לדעתי גם ישנן בנות במעבדה(עוד לא נתקלתי בבנים) שכמובן היו שמחות לפריצת דרך על הדרך. ומה אכפת להן אם זה על גבינו?? את כל זאת אני אומרת בכאב ומתוך נסיון ממשי ומידע שקבלתי ממקור מהימן ביותר שאך חיזק את תחושותי. אך אל לנו לשכוח שישנן בריאולוגיות אשר באמת מגיעות למעבדה בהתלהבות
ומתוך תחושת שליחות הן פועלות. הלוואי שתהיה לנו המון המון הצלחה ומזל. מחזקת אותך.