שאלה

רוני שלום,
שאלות מצויינות אך חבל שנחשפת/ה רק לנישה מסויימת וקטנה במקצוע הכירופרקטיקה, בו בוחר הד"ר לכירופרקטיקה הבסיסי להתמקד בטכניקה אחת ספציפית לטיפול לכולם ולכל האבחנות במקום, כפי שלמדנו כולם, להתאים את מגוון הטכניקות לאבחנות של המטופל, לגילו ומצבו הבריאותי.

בדרך הטיפול שתיארת/ה, הכירופרקט/ית בוחרים אישית לעבוד פחות קשה פיזית ולהסתמך על הסכמת המטופל לסדרת טיפולים ארוכה יותר עקב העובדה שבטיפול זה מופעלים רק סוגי חיישנים נוירולוגיים מסויימים ברקמות העור והשרירים שנותנים המרצה עצבית רבה אך קיצרת זמן של חיישנים עיצביים מסויימים מהעור והשרירים לחוט השדרה והמוח ולא הפעלה של כלל החיישנים השטוחים והעמוקים בקירבת החוליות ומיפרקיהן, פעולה המצריכה הפעלת טכניקות עמוקות יותר שמצריכות יותר כוח פיסי. הטכניקות העמוקות מחזיקות יותר זמן את שיפור הטיפול ומצריכות פחות טיפולים חוזרים.

בגלל אופן עבודה זה של נגיעות בלבד ולחישות, מבוצעת הפעלת חיישנים פחותה, זקוק הכירופרקט למנוחת המטופל ולפאסיביות שלו (בניגוד לרוב הטכניקות הכירופרקטיות האחרות בהן המטופל אקטיבי ונדרש לבצע מתיחות ולעזור למהלך הטיפול בתנועות מסויימות ובתרגילים).
אופן טיפול זה לוקח לשרירי ומצב המטופל זמן שהות ארוך יותר על מיטת הטיפול.
שהות זאת של המטופל על מיטת הטיפול איננה כלכלית עבור אותם כירופרקטים.

יועצים עיסקיים כירופרקטיים לימדו אותם לשכפל את מספר המיטות, כך שההכנסה השעתית שלהם לא תיפגע, ואלוי אף תיגדל על חשבון מהירות השיפור של המטופלים.
בעקרון,
טכניקה זאת נועדה להרפיית שרירים כטכניקת עזר לגישה ולטיפולים הכליים הכירופרקטיים ולא טכניקה עיקרית רק שכירופרקטים אלו הפכו אותה לטכניקה עיקרית ויחידה וסיבותיהם האישיות עימם.

אנא בחר/י את הטיפול המתאים לך