רשלנות וחיפוש

אני משתוקקת לתבוע רשלנות ולא יודעת ממי. אבחונים בריפוי בעיסוק קבילים בבית משפט? יצאתי משיקום בבית חולים אחרי תאונת דרכים והוראות שנשלחו מהמרפאה בעיסוק לא הגיעו אלי או אל הורי כי הלכנו לרופאים פרטיים מומחים ועברנו במהירות דירה וקופת חולים. לא היו אז מחשבים ואמא שלי שהחליטה לטפל בי לבד ולא לערב את סבתא ז"ל שעד אז גידלה אותי, לא הכירה את המשרד של הקופת חולים ולא הלכה לשם . אמא שלי דיברה עם הפסיכולוגית של המחלקה שהייתי בה בבית חולים וכתבה לה מכתב, שיש לי אותו, ובו שטחה את כל מחשבותיה עלי ועליה. פסיכולוגית זו וגורמים נוספים הפנו אותי דרכה לטיפולים פסיכולוגיים ובהמשך ביטוח לאומי נתן לי יחידה נוירופסיכולוגית לטיפול ושיקום. היה לי מאוד קשה ונאלצתי להיות מטופלת שם עד גיל עשרים ומשהו. חשבתי הרבה על העוול שנעשה איתי אבל עשיתי מעט כי הורגלתי וגם חוייבתי לעשות מה שנותנים לי. הלכתי בנוסף לנוירולוג שעשה לי בדיקות ונתן לי תרופה שמאוד משפרת זיכרון , ומשהו בכל זאת לא "דפק" כולם אמרו שזה בגלל הפגיעה שלי. מצאתי בגיל 30 עו"ד ששחרר אותי מאפוטרופסות כוללנית שכפה עלי בית המשפט כשקיבלתי פיצויים מחברת הביטוח של האוטו בגלל חוות דעת פסיכולוגיות שעורכי הדין שלי השתמשו בהן . גם הנוירולוג ציטט חוות דעת כזו והפסיכיאטר מטעם בית המשפט גם. מצאתי עורכת דין בגיל 33 ששחררה בשבילי את הרכוש שקיבלתי במשפט . בינתיים , לפני העורכת דין, חלקתי את המצוקות שלי ואת רגעי האושר הקטנים עם ידיד טוב שהכרתי, שהיו לו המון בעיות משפחתיות.נסיתי ללמוד במכללה, עברתי קורס אחד ואח"כ הסתבכתי עם קורס קשה שלמדתי פעמיים, ולא הצלחתי להפנות קשב לכל הדברים, כי ידידי שלי נכנס למצוקה. דחיתי את הביקורים אצלו (הוא לא אהב לצאת מהבית) וגם באותו יום כשהכל היה קריטי והבטחתי לבוא, דחיתי את זה, ולמחרת כשצלצלתי היה מאוחר מדי. סבתא שלי קיבלה אז שפעת מוזרה. היא עשתה מה שהיא חושבת כי היא היתה חכמה מאוד, אבל נתתי לה כמה עצות שבדיעבד הן לא התאימו ואני מקווה שהיא לא שמעה להן. בקיצור, כל החיים שלי התבלגנו והסתבכו והתבזבזו בגלל שלא קיבלתי ריפוי בעיסוק, כי אם הייתי מקבלת , הייתי חוזרת ליכולותי הגבוהות מהר מאוד. שכחתי להגיד שמתי שלמדתי את הקורס הקשה במכללה, התקשרתי למרפאה בעיסוק שהיתה לי בבית חולים כשהייתי בת 13 והיא היתה בשוק מזה שלא קיבלתי מה שהיא כתבה. האמת היא לא היתה בשוק כי מי שגרמו לזה היו מנהל מחלקת הילדים מאז והפסיכולוגית ההיא שהיו טיפוסים עם גישה לא זהה לגישה של ריפוי בעיסוק. (דרך אגב, איך אומרים ריפוי בעיסוק בלועזית? זה פשוט לא נחשב בעיני כל מיני אנשים בגלל השם של זה, ככה נראה לי, מהיכרות עם אמא שלי) המרפ"סק הנחתה אותי למצוא את המכתב ההוא וללכת לרופא משפחה. קיבלתי הפניה לשיקום קוגניטיבי בתל אביב אבל בגלל שהתכוננתי לבחינה החלפתי לשיקום ללימודים, ונכשלתי. עכשיו אני משתפרת אצל מרפבס"ק פרטית אך נגרם לי נזק שבגללו גרמתי נזק .