אולטרא סאונד

בשאלתך חסרים מספר נתונים, על מנת שתינתן תשובה שלמה ומקיפה, אך יחד עם זאת אני אשיב כדלקמן:

ישנם שורה ארוכה של מומים ואף מומים קשים, שניתן לאבחנם ולגלותם בבדיקות במהלך ההריון ולעיתים בבדיקת אולטרא סאונד פשוטה כגון אי שלמות של איברים, עיוורון הנובע ממבנה לא תקין של העיניים, פיגור שכלי הנובע מהתפתחות לא תקינה של הראש והמוח של העובר, מבנה הפנים, חזה, בטן, דופק תנועות ועוד.

טענת ההגנה של הרופאים הינה בד"כ כי לא ניתן היה – לעיתים לפני שנים רבות – לגלות את המום באמצעים שהיו לרשותם, או גם אם היו האמצעים, כי אז לא היו הנחיות או הוראות לסקור ולאבחן את כל המומים ולגלותם.

טענה זו של הרופא הרשלן ניתן לסתור ולהפריך בקלות יחסית וזאת בעזרת חוות דעת של רופא מומחה במיילדות ובאולטרא סאונד. כך למשל הוכח בבית המשפט כי כבר בשנת 1986 ניתן היה לגלות בדיקת אולטרא סאונד פשוטה חסר של גפה או חלק ממנה ובית המשפט חייב את הרופאים בתשלום פיצויים לילד שנולד ללא כף יד, או לילדה שנולדה עיוורת.

חובת הרופאים לגלות מומחים בזמן הריון אמנם אינה מוחלטת וקשורה כמובן לסוג הבדיקה המבוצעת על ידם, שבד"כ הינה מצומצמת ואינה מקיפה את כל סוגי המומים שניתן לגלותם.

יחד עם זאת, נקבע בפסיקה חדשנית של בית המשפט העליון, כי גם רופא שלא איבחן ולא היה צריך לאבחן קיומו של מום מולד מסויים בבדיקה השגרתית הנערכת על ידו – למרות זאת הוא חייב היה ליידע את ההורים באופן ברור ומפורש, על מגבלות הבדיקה שלו ועל האפשרויות האחרות הקיימות בפניהם, לבצע בדיקה מורחבת ומקיפה יותר, במקום אחר ואפילו באופן פרטי ובתשלום, שבה כן ניתן לגלות מומים ופגמים שהוא עצמו לא מגלה.

אם הרופא לא מסר את המידע ולא יידע את ההורים על מגבלות הבדיקה שהוא עורך ואת האפשרות לבצע בדיקה נוספת מורחבת, הרי שהוא התרשל ואחראי לתוצאה של הולדת תינוק פגוע בכל מום.

כלומר – רשלנות הרופא אינה באי גילוי המום או אי אבחונו, אלא די באי הבאת המידע להורים בזמן, על האפשרות לגלות את המום במקום אחר או בבדיקה נוספת מורחבת- היא בלבד וכשלעצמה, מהווה רשלנות המקימה זכות לפיצויים.

לאחרונה, בעקבות פסיקת בית המשפט העליון פורסמו הנחיות מקצועיות מטעם איגוד הגניקולוגי הקובעות אילו בדיקות אולטרא סאונד חייבים הרופאים לבצע בנשים הרות ומה חייב להיכלל בבדיקה.

עד לפרסום ההנחיות לא היה קיים בארץ סטנדרט מחייב לבצוע בדיקות כאלה ורמת הבדיקות היקפן ואיכותן, השתנו בין הרופאים והמוסדות הרפואיים השונים המבצעים אותן.

פרסומן של ההנחיות, אינו בא להסיר את האחריות מעל כתפיהם של הרופאים או המוסדות הרפואיים, אף שיתכן שקיומן עשוי לצמצם הולדת תינוקות בעלי מומים קשים.

בועז אלקלעי, עו"ד