הפריה

אחד מהחששות הגדולים של כל הורה הוא לגלות כי התינוק שנולד, זה עתה, סובל מנכות קשה או מום כלשהו, שנוצר בזמן התפתחות העובר.

בתיקים רבים בהם טיפלתי עלו שאלות דומות לשאלות אותן אתה מעלה בשאלתך, אך בכדי לקבל תשובה מלאה לשאלתך, אני צריך לבחון את הכל החומר הרפואי והנסיבות העובדתיות המלאות של המקרה.

אני רוצה להוסיף ולומר כי יש הורים הנוטים לראות בהולדת ילד שכזה גזירת גורל ויש אחרים המענישים את עצמם ומרגישים כאילו לא עשו מספיק, תוך כדי התחבטויות והעלאת שאלות ערכיות קשות של "אם היינו יודעים קודם לכן על המום הקשה אולי היינו בוחרים שלא להביא לעולם את הילד".

ההתחבטויות של ההורים שהובאו לעיל, קיבלו משך השנים ביטוי משפטי בהלכות שיצאו מבית המשפט העליון בנושא רשלנות רפואית.

יכול להיות שניתן היה לאתר את המומים מבעוד מועד מאחר וקיימים מומים שונים ורבים אותם ניתן לאבחן ולגלות במהלך ההיריון במסגרת הבדיקות שעוברת האם ובייחוד בבדיקות אולטרא סאונד פשוטות (כגון אי שלמות של איברים, עיוורון הנובע ממבנה לא תקין של העיניים, פיגור שכלי הנובע מהתפתחות לא תקינה של הראש והמוח של העובר, מבנה הפנים, חזה, בטן, דופק תנועות ועוד), שאי גילוין הינו בבחינת רשלנות רפואית.

חובת הרופאים לגלות מומים בזמן הריון אמנם אינה מוחלטת וקשורה כמובן לסוג הבדיקה המבוצעת על ידם, שבד"כ הינה מצומצמת ואינה מקיפה את כל סוגי המומים שניתן לגלותם, אך בפסיקה אחרונה של בית המשפט העליון, נקבע כי גם רופא שלא איבחן ולא היה צריך לאבחן קיומו של מום מולד מסוים בבדיקה השגרתית הנערכת על ידו התרשל מאחר והוא חייב היה ליידע את ההורים באופן ברור ומפורש, על מגבלות הבדיקה שלו ועל האפשרויות האחרות הקיימות בפניהם, לבצע בדיקה מורחבת ומקיפה יותר, במקום אחר ואפילו באופן פרטי ובתשלום, שבה כן ניתן לגלות מומים ופגמים שהוא עצמו לא מגלה.

אם הרופא לא סיפק בידי ההורים את מלוא המידע אודות הבדיקה ומגבלותיה והאפשרויות העומדות בפניהם -הרי שהתרשל וחב בתביעת רשלנות רפואית.


הבט במאמר זה: http://www.beok.co.il/SelectedArticle.aspx?ArticleID=7206

תשומת ליבך לשאלת האחריות. אם בכוונתך לעשות משהו עליך להזדרז.