הפלה הינה מצב בו מתרחשת הפסקה של הריון, בין אם בצורה יזומה ובין אם בצורה טבעית בזמן שהעובר עדיין אינו מפותח מספיק על מנת שיוכל להתקיים עצמאית מחוץ לרחם.

סוגי הפלה

1. הפלה טבעית

הפלה טבעית כשמה כן היא – מתרחשת מסיבות טבעיות ללא התערבותם של גורמים חיצוניים. הפלה טבעית מתרחשת עד השבוע ה-20 של ההריון, אובדן הריון לאחר פרק זמן אינו מוגדר כהפלה טבעית.

הפלה טבעית מתרחשת בכ-50% מבין ההריונות, אבל היות ואחוז גבוה מאוד של ההפלות הטבעיות מתרחש ימים ספורים לאחר תחילת ההריון (עד תקופה של שבועיים מאז הביוץ) לפני שהאשה יודעת שנכנסה להריון, רוב הסיכויים הם שהיא כלל לא תדע שהתרחשה הפלה, אלא תחשוב שהווסת החודשית שלה פשוט איחרה בכמה ימים.

רוב ההפלות מתרחשות בשליש הראשון של ההריון ונובעות משתי סיבות עיקריות: בעיות כרומוזומליות בביצית או בזרע שהפרה אותה או היקלטות לא טובה של הביצית המופרית ברחם. סיבות אפשריות נוספות להפלה טבעית הן: פגיעה פיזית, צריכה/חשיפה לחומרים מסוכנים (כגון אלכוהול, סמים וחומרים כימיים חזקים), השמנת יתר ועוד. כאשר מדובר במקרה בודד של הפלה טבעית לא נוהגים לבדוק את הסיבות לכך, אלא רק במקרים של הפלות טבעיות חוזרות אצל אותה אשה.

הסיכוי להפלה טבעית עולה יחד עם העלייה בגיל האשה, כך למשל אצל נשים מעל גיל 35 הסיכוי להפלה עומד על אחד מתוך כל שישה הריונות ואילו אצל נשים מעל גיל 45 הסיכוי הוא הרבה יותר גבוה ועומד על אחד מתוך שניים.

הסימן הראשון להפלה הוא דימום בנרתיק. אבל, זהו אינו סימן בטוח להפלה, היות ודימום נרתיקי יכול להתרחש גם במהלך הריון תקין שיסתיים בלידה של תינוק בריא. במקרים של דימום נרתיקי הרופאים ממליצים בעיקר על מנוחה שהוכחה כיעילה במקרים אלה, מעבר לכך לא נמצא שום טיפול יעיל אחר. בשבועות הריון שלאחר מכן, מומלץ למי שסבלה מדימום נרתיקי לבצע בדיקות אולטרסאונד על מנת לוודא שההריון והעובר מתקדמים בצורה נאותה.

במידה ודימום נרתיקי אכן הוביל להפלה טבעית, חשוב מאוד לוודא שכל העובר נפלט. לכן, חשוב מאוד כי אשה שעברה הפלה טבעית תקבל בדחיפות טיפול רפואי, במהלכו יבוצע הליך גרידה (שאיבת ההריון החוצה).

2. הפלה מלאכותית

זוהי הפלה שמתרחשת עקב התערבות חיצונית במקרים של הריון בלתי רצוי או במידה ומבחינים בפגם בהתפתחות העובר. לאחר השבוע ה-20, ההליך אינו מכונה עוד "הפלה מלאכותית" אלא "הפסקת הריון יזומה".

הפלה מלאכותית הינה תופעה מוכרת משחר ההיסטוריה. בעבר השיטות ששימשו למטרה זו היו מסוכנות לא רק לעובר אלא גם לאשה ההרה, וכללו: החזרת חפצים חדים או חומרים כימיים לנרתיק, פעילות גופנית מתישה במיוחד, הרעבה עצמית ועוד. עם הזמן התפתחו שתי שיטות הפלה שאינן מסכנות את האשה:

כדור הפלה.

סוג אחד של כדור כזה מכונה גם "גלולת היום שאחרי". מדובר בגלולה אותה יש ליטול עד 72 שעות לאחר קיום יחסי מין שיש חשד כי הובילו להריון. הכדור מכיל מינון גבוה במיוחד של הורמוני מין שנמצאים בגלולות למניעת הריון. ההורמונים "משכנעים" את הגוף שלא התרחשה הפריה של ביצית, מה שגורם לנשירת דפנות הרחם שנבנו לקליטת ההריון (קרי, הווסת) ולשטיפת הביצית המופרית החוצה עוד בטרם הספיקה להיקלט. את "גלולת היום שאחרי" ניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא צורך במרשם. חשוב לציין כי אין להשתמש בשיטה זו כאמצעי למניעת הריון באופן קבוע, אלא רק במקרי חירום.

סוג אחר של טיפול תרופתי ניתן לבצע עד לשבוע השביעי של ההריון. טיפול זה נעשה בשני שלבים: בשלב הראשון האשה נוטלת כדור (במקרים אחרים הכדור מוחדר לצוואר הרחם) שמספיק את פעילות ההורמון פרוגסטרון בגופנה. הורמון זה אחראי על שמירת ההריון ברחם. 48 שעות מאוחר יותר האשה מגיעה לבית חולים, שם היא מקבלת כדור נוסף שגורם להתכווצות הרחם ולפתיחת צוואר הרחם, מה שגורם לפליטת ההריון החוצה בצורה של ווסת חזקה במיוחד. האשה סובלת מכאבי מחזור חזקים במיוחד שלעתים מלווים בבחילות. לרוב יש צורך באשפוז של כמה שעות בבית חולים.

גרידה.

למרות השם המטעה, מדובר בהליך כירורגי הכולל שאיבת הריון ולא גירודו מעל פני הרחם. לאחר ביצוע הרדמה כללית, צוואר הרחם של האשה מורחב בעזרת חומר מיוחד (כדוגמת אצת הים למינריה, שהינה אצה מיובשת אשר מגדילה את צוואר הרחם על ידי ספיחת הנוזלים אליה). במידה וצוואר הרחם אינו מורחב דיו, הרופא נעזר במרחיבי מתכת. לאחר מכן, מוחדרת לרחם האשה צינורית אשר מחוברת בקצה החיצוני שלה למשאבה ומבוצעת שאיבה יזומה של תוכן הרחם. השלב האחרון הינו ביקורת דפנות הרחם שמבוצעת על ידי הרופא באמצעות כפית גרידה. לרוב נדרש אשפוז לשם השגחה למשך 48 שעות לאחר ביצוע גרידה. במידה ובביקורת המבוצעת לאחר מכן, מתגלה כי הרחם אינו נקי לחלוטין, מבוצע הליך גרידה חוזר.

היות וגרידה הינה הליך כירורגי לכל דבר, הוא טומן בחובו סיכונים. על מנת למזער סיכונים אלה ככל הניתן, ברוב המוסדות הרפואיים בארץ נהוג לבצעו עד השבוע ה-13 להריון, ואולם ישנם מוסדות שמבצעים אותו עד לשבוע ה-20.

הפלות בישראל

על מנת לבצע הפלה יזומה בארץ, האשה ההרבה צריכה לפנות לאחת מבין וועדות להפסקת הריון, זאת בתנאי שההריון טרם הגיע לשבוע ה-24, היות וממועד זה העובר נחשב לחי והפלתו בארץ אסורה, אלא אם התגלה בבדיקה כי הוא עומד להיוולד עם מום. הוועדה רשאית לאשר הפלה במקרים הבאים:

גיל האשה מתחת ל-17 או מעל 40 ומעלה

ההריון נוצר עקב גילוי עריות, אונס או מחוץ למסגרת נישואין

העובר צפוי להיוולד עם מום

המשך ההריון עלול לסכן את חייה או את בריאות האשה

לפי נתוני משרד הבריאות, הוועדה להפסקת הריון מאשרת כ-98% מבין הפניות. ואולם, לעתים האשה צריכה לחכות זמן מה לתורה וכן לעבור מסכת שכנועים והסברים לא קלה.

החוק בארץ קובע כי על מנת לבצע הפלה יזומה נדרשת הסכמתה של האשה, לאחר שהוסברו לה הסיכונים שטומנת בחובה הפלה. החוק גם קובע כי מי שגרם ביודעין להפלה יזומה צפוי לעונש מאסר של חמש שנים, אלא אם מדובר ברופא נשים שביצע את ההפלה במוסד רפואי מוכר לאחר אישור הוועדה. למרות זאת, לפי נתוני לשכת הסטטיסטיקה, מדי שנה בארץ מבוצעות 20,000 הפלות חוקיות ולפחות מספר זהה של הפלות בלתי חוקיות.

אחרי הפלה

להפלה יכולות להיות השלכות פסיכולוגיות מגוונות על האשה. בעוד שחלק מהנשים יתגברו במהירות יחסית, אצל אחרות התהליך עלול לקחת שבועות ואפילו חודשים היות והפלה (טבעית) היא פתאומית וטראומטית.. ישנו סיכוי שהאשה תפתח חרדה במהלך ששת החודשים שלאחר ההפלה.

מבחינה פיסיולוגית, התרחשות של הפלה יחידה אינה מצביעה על בעיה להרות. ואכן, כמחצית מבין הנשים שחוו הפלה, נכנסות להריון במהלך השנה שאחריה. אולם תקופת הריון זו עלולה להיות מלאה בחרדה ופחדים מפני הפלה. חלק מהנשים יכולות לחוות את ההפלה כאובדן, תחושה שאחריה תבוא תקופה של אבל ושכול שעלולה לגרום לדיכאון, במיוחד כאשר מדובר באשה שזו אינה ההפלה הראשונה שלה או שההפלה באה לאחר ניסיונות ממושכים להרות.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר